הערכות השווי שהגישו הצדדים
- הצעת הרכש הרגילה שפרסמה המשיבה ביום 7.7.2008 הייתה לרכישה של 7.5% מהון המניות של החברה במחיר של 82 ₪ למניה. הצעת הרכש מושא דיוננו - הצעת רכש עצמית מלאה - נעשתה ביום 26.1.2009 לפי מחיר של 36 ₪ למניה (אציין כי בין הצעת הרכש הרגילה להצעת הרכש מושא דיוננו, החברה חילקה דיבידנדים בסכום כולל של 9.68 ₪ למניה). בעת פרסום ההצעה של 36 ₪ למניה, שער הנעילה של מנית החברה בבורסה עמד על 26.98 ₪. ההצעה התבססה על ממוצע שערי המניות בבורסה בששת החודשים שקדמו לתאריך ההצעה, שעמד על 44.94 ₪, ונאמר בהצעה כי המחיר המוצע נמוך בכ-19.9% משער המניה הממוצע בששת החודשים הקודמים (אציין כי על פי דעת המיעוט בעניין קיטאל, ממוצע השערים של המניה בששת החודשים שקדמו להצעה, היא הדרך הראויה להערכת השווי ההוגן של המניה).
כאמור, ביום 22.2.2009, כמעט כחודש לאחר פרסום הצעת הרכש, תוקן מפרט ההצעה והיא הועלתה לסכום של 41 ₪ למניה. שער הנעילה של מניית החברה בבורסה עמד באותה עת על 38.28 ₪, אך יש לזכור כי מחיר המניה עלה ו"התאים" עצמו כתוצאה מפרסום הצעת הרכש כחודש לפני כן.
[במאמר מוסגר: המשיבה טענה בדיון בפנינו כי ההצעה תוקנה לאחר שהניצע המוסדי דרש את תיקון ההצעה כתנאי להיענותו להצעה. מאחר שנושא זה לא נטען כדבעי ומאחר שלא הונחה בפנינו תשתית ראייתית לכך, איני נדרש לסוגיה של "חזקת המציע המתוחכם"].
- על פי חוות דעתם של מומחי המשיבה, פרופ' בן שחר ופרופ' בן בסט, לפי שיטת ה-DCF שווי המניה בעת פרסום ההצעה עמד על 34 ₪ ועל פי שיטת ה-NAV (NET ASSET VALUE) שווי המניה עמד על 23.2 ₪. מומחי המשיבה הוסיפו ובחנו
--- סוף עמוד 38 ---
שיטות הערכה חלופיות נוספות, כמו שיטת הערכה היחסית (RELATIVE VALUATION) בדרך של השוואת היחס בין שווי השוק לערך בספרים של חברות החזקה מקבילות שמניותיהן נסחרות בבורסה; שיטת העסקה הקודמת המתואמת, תוך התאמת המחיר של המניה בהצעת הרכש מיום 7.7.2008 להתפתחויות שהתרחשו בשוק המניות עד לחודש ינואר 2009; ועל פי מחיר השוק של המניה, שעמד על 26.98 ₪ ביום שקדם לפרסום מפרט הצעת הרכש בחודש ינואר 2009. נמצא כי על פי כל חמש שיטות ההערכה, המחיר למניה שהוצע בהצעת הרכש היה גבוה יותר.
- על מנת לבסס את טענתם כי השווי שנקבע למניות לא היה הוגן, צירפו המערערים את חוות דעתו של הכלכלן קאופמן כמומחה מטעמם, ולפיה העריך קאופמן את שוי המניה – בהתבסס על רווחיה של חברת הבת כור – בסכום של 79 ₪ (אציין כי בהמשך תוקנה התביעה ושווי המניה הועמד על 140 ₪, אך לא הוגשה חוות דעת תומכת).