וכלשונו של בית משפט קמא בפסק דינו:
--- סוף עמוד 40 ---
"כדי לאושש את תביעתו, אמור היה ב"כ המבקשים להגיש חוות דעת מומחה בשיטת ה-DCF, לפחות לאחר פרסום פס"ד קיטאל;
כדי לאושש את תביעתו, אמור היה ב"כ המבקשים להגיב בחו"ד נגדית של מומחה מטעמו, לחוה"ד של המשיבה שהן שיטת ה-NAV והן שיטת ה-DCF נזכרו בה;
[..]...
מומחה המבקשים לא התבקש להגיש חו"ד נוספת לגבי המחיר, גם לאחר שבוצע גילוי מסמכים בתיק;
מסתבר גם כי הוא לא נקט לפי אמת החישוב של שיטת ה-NAV (עמ' 187) באשר לא ביצע ניכוי של ההתחייבויות, עקב מחסור במסמכים.
התוצאה היא – שבתמיכה לבקשה הוגשה חו"ד מומחה חלקית, לפי שיטה בסיסית שונה מזו שנקבעה בביהמ"ש העליון.
[...]...
האם הצליח ב"כ המבקשים להוכיח כי למרות שהאמור בחברת אחזקות, יש מקום להחריג את הערכת השווי ההלכה הכללית שנקבעה בקיטאל, ולפעול לפי שיטה אחרת?
התשובה שלילית.
לכן הפועל היוצא הוא – שבידי ב"כ המבקשים חו"ד לא מושלמת, בשיטה לא נכונה, ובמובן זה אין תמיכה לבקשתו.
[...]
אם 'נזרום' עם ב"כ המבקשים ונאמר, שאין לקבל את האמור בשיטת חישוב ה- DCF, של מומחי המשיבה, כי אז אין בפני בית המשפט, שום חוות דעת לענין הערכת שווי;
אם לכך נוסיף את העובדה, כי נושא הערכת השווי הינו דבר שבמומחיות, לגביו קבעה הפסיקה שיש צורך לקבל חו"ד מומחה, כי אז אין לקחת בחשבון את 'התיקון' שנעשה ע"י ב"כ המבקשים (סעיף 97 לסיכומים), ונוצר מצב של טיעונים חסרי תשתית ראייתית לצורך קביעת השווי ההוגן של המניה (הדגשה הוספה – י"ע).
- הלכות עצמון וקיטאל מציבות משוכה ראייתית של ממש בפני התובע הייצוגי, מאחר שעל מנת להראות כי שווי המניה בהצעה היה בלתי הוגן, התובע נזקק לנתונים עסקיים של החברה כדי להראות כי המחיר שהוצע עבור המניה, נמוך מזה שמתקבל על פי על פי שיטת ה- DCF. לכך השלכה גם על היקף גילוי המסמכים. אלא שבמקרה דנן, המשיבים ביקשו וקיבלו מסמכים הרלוונטיים לשיטת ה-DCF (ראו החלטת הנשיא א' גרוניס ברע"א 6762/12 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' כבירי שמיע [פורסם בנבו] (3.12.2012)).
--- סוף עמוד 41 ---
מכאן, שלאחר פסקי הדין בעניין עצמון וקיטאל, עמדה בפני המערערים האפשרות לתקן את חוות הדעת מטעמם, או להגיש חוות דעת משלימה על פי שיטת ה-DCF, אך הם בחרו שלא לעשות כן. חזקה על המערערים כי אם היו מוצאים שעל פי הנתונים שהועברו אליהם, ניתן להגיע למסקנה שונה לגבי השווי ההוגן של המניה על פי שיטת ה- DCF או על פי כל שיטה אחרת, היו עושים כן. משלא עשו כך, יש לזקוף זאת לחובתם (והשוו ת"צ (מחוזי ת"א) 20457-03-11 ספרא נ' מ.ת.מ מבני תעשיה ומלאכה בע"מ [פורסם בנבו] (2.10.2014); ת"צ (מחוזי ת"א) 44884-03-13מלאכי נ' ELAD HIGH PLATEAU ACQUISTION INC [פורסם בנבו] (2.4.2015), שם צירפו המבקשים חוות דעת כלכלית בהתאם לשיטת ה-DCF, ונתקבלו הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות).