- דין הטענה להידחות.
המערערים לא טרחו לבסס טענתם זו בחוות הדעת שהגישו או בכל דרך אחרת. ובכלל, לשיטת המערערים, לצורך סעד הערכה, אין צורך בחוות דעת מומחה שיעריך את השווי ההוגן של המניות. די לעיין במאזנים ובדו"חות הכספיים של החברה המפורסמים לציבור (עסקינן כאמור בחברה ציבורית) ולחלק את ההון העצמי בדו"ח למספר המניות של החברה, ואם התמורה שהוצעה למניה היא נמוכה משווי המניה על פי חישוב זה, הרי שהשווי אינו הוגן (ההון העצמי מתקבל מהפחתת עמודת ההתחייבות מעמודת הנכסים במאזן. שווי מניה על פי גישה זו מתקבל באמצעות חלוקה אריתמטית של ההון העצמי המופיע בדו"ח למספר מניות החברה).
אף המומחה מטעם המערערים לא התיימר לקבוע כי שווי מניה משקף את הערך החשבונאי של נכסי החברה והתחייבויותיה בפועל. וכך נאמר בחוות הדעת:
--- סוף עמוד 44 ---
"סופו של דבר, לפי חוות דעתי, על בית המשפט לקבוע כי השווי ההוגן של מניה במצב של רכישה כפויה (כבפירוק) הוא לפי שווי הנכסי והזכויות של החברה לפי ערכם בפועל, ולא לפי ערך המניה בבורסה בעת ביצוע הצעת הרכש, שווי אותו אני מעריך לשלב זה, לאור רווחי כור על 79 ₪ למניה, וזאת בטרם תבוצע בדיקה מקיפה של נכסי החברה" (הדגשות הוספו – י"ע).
המומחה מציין כי השיטה הנכונה בעיניו לחישוב השווי ההוגן של חברת אחזקות כמו זו שבפנינו, היא שיטת השווי הנכסי. עם זאת, כפי שהוא עצמו מציין, על מנת לקבוע את השווי לפי שיטה זו עליו לבצע בדיקה מקיפה של נכסי החברה, בדיקה שאין מחלוקת כי לא נעשתה.
ועיקרו של דבר. כללים חשבונאיים לחוד ומחיר השוק לחוד, ואין זו תופעה חריגה שמחיר חברה בשוק נמוך מהערך בספרים. חישוב ההון העצמי מבוסס על כללים חשבונאיים בעוד הערכת שווי בשיטת ה-DCF מבוססת על הערכות כלכליות, ואין זה נדיר כי שווי חברה יכול להיות נמוך או גבוה מערכה של החברה בספרים. אם השוק היה מתנהל על פי התזה של המערערים, הרי שבכל מצב של פירוק חברה, היינו מצפים כי הנושים ובעלי המניות יקבלו את ערך החברה בספרים, והיינו מצפים כי ציבור המשקיעים ירכוש את כל המניות שערכן בספרים גבוה ממחירם בשוק. כידוע, לא כך מצב הדברים בחיי המעשה.
ולבסוף, התזה של המערערים נבחנה "בשטח" על ידי מומחי המשיבה, שמצאו כי בתקופה הרלוונטית, חברות במדד ת"א 25 נסחרו בפועל במחיר שוק הנופל מערכן בספרים. במהלך המשבר הפיננסי, גם ערך החברות הבנות של החברה ירד באופן משמעותי מתחת לערכן בספרים. בנוסף, בחנו המומחים מחקרים בחו"ל מהם עולה תוצאה דומה, ולפיה הערך בספרים של חברות היה גבוה מערכן בשוק.