בנוסף דחה בית המשפט את ניסיון המערערים להסתמך על חוות הדעת שהוגשו מטעם המשיבה בהליכים אחרים, ונקבע, בין היתר, כי הרלוונטיות של חוות דעת אלו לבחינת השווי ההוגן בענייננו מוטלת בספק.
מכאן הערעור שלפנינו.
טענות הצדדים
- בערעור חוזרים הצדדים על מרבית הטענות שנטענו על ידם בבית משפט קמא, ואיני רואה לחזור ולפרטן. אציין אפוא בקצרה את הטענות המרכזיות של הצדדים.
טענתם המרכזית של המערערים היא כי שגה בית משפט קמא בקובעו שלא הציגו תשתית ראייתית מספקת לטענה כי שווי המניות לא היה הוגן. המערערים טענו כי הוכח שהמחיר שהוצע בהצעת הרכש נקבע מבלי שנתקיים דיון כלשהו בדירקטוריון
--- סוף עמוד 7 ---
בנוגע לשווי; כי הצעת הרכש הייתה צריכה לקבל את אישור האסיפה הכללית לפי סעיף 275 לחוק; כי מהדו"חות הכספיים של החברה לרבעון הראשון של שנת 2009 עולה כי שווי החברה עומד על 4.35 מיליארד ₪, פי שניים מהמחיר שהוצע בהצעת הרכש המשקף שווי חברה של 2.18 מיליארד ₪ בלבד; וכי שיטת DCF אינה השיטה היחידה לבחינת שוויה של חברה ולכן אין לזקוף לחובתם של המערערים את העובדה שלא הוצגה על ידם הערכת שווי לפי שיטה זו.
כן טוענים המערערים כי די בבחינת השווי המאזני של החברה על מנת לקבוע ששווי החברה גבוה בהרבה מהשווי לפי הצעת הרכש, וכי שווי השוק של מניה בבורסה, על פיו קבעה המשיבה את שווי המניה בהצעת הרכש, אינו יכול להעיד על השווי ההוגן.
בנוסף טוענים המערערים כי בחוות דעת המשיבה נפלו פגמים ובשלב המקדמי של אישור תובענה ייצוגית, די באינדיקציות שיש בהן להעיד שהשווי, כפי שנקבע על ידי החברה, לא היה הוגן, על מנת להיעתר לבקשת האישור.
- מנגד, טוענת המשיבה, כי המערערים לא הציגו תחשיב של שווי הוגן של מניות, לא לפי שיטת DCF, לא לפי שיטת NAV ולא על פי שיטה אחרת כלשהי; כי אין רלוונטיות לחוות דעת אחרות שניתנו בהליכים אחרים המתייחסות, בין היתר, לאירועים שאירעו לאחר הצעת הרכש; כי המערערים מנסים לעשות שימוש באירועים שהתרחשו לאחר הצעת הרכש על מנת "לתקן" את תוצאות המשבר הכלכלי העולמי שהביא לירידת הערך של מניות המשיבה; כי לא נפלו כל פגמים בהצעת הרכש ובכל מקרה, המערערים אינם זכאים לסעד של ביטול הצעת הרכש.
דיון והכרעה
- המערערים מבססים ערעורם על שני אדנים: טענות בנוגע לפגמים שנפלו בהצעת הרכש וטענות הנוגעות לשוויין ההוגן של המניות לגופן.