[61] חוק החברות מורה ש"נייר ערך למוכ"ז הוא נייר ערך שתמורתו המלאה שולמה לחברה ושהוצא בשלו שטר המעיד על כך" [סעיף 269(א) של חוק החברות ועוד ש"אחיזה בשטר [של מנייה למוכ"ז] היא ראיה לכאורה לבעלות בו" [סעיף 269(ב) של חוק החברות]. מכאן ברור שהעברה מותנית של מניה למוכ"ז (כגון מסירה לביטחון, או להחזקה בנאמנות) אינה מעבירה את הבעלות במניה [ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל נ' בן עליזה [פורסם בנבו]; ע"א 368/78 סוקולובסקי נ' נבנצאל [פורסם בנבו] ; ע"א 197/47 לויטין נ' סלזובסקי [פורסם בנבו] ; פרופ' יוסף גרוס חוק החברות החדש (תש"ס – 1999, 195]
[62] הא ראיה שבעניין הפקדת שטרי העברת מניות CSS (או זאבי תקשורת בינלאומית) בנאמנות בידי נאמני האסקרו לא נטען שמהלך זה מהווה העברה של המניות הללו (ודוק, מניות על שם מועברות בשטר בניגוד למניות למוכ"ז שמועברות במסירה. לכן כשם שהמאשימה טוענת שמניות פאי הועברו לטנידה במסירתן לנאמנים, כך היה עליה לטעון שמניות CSS הועברו לטנידה בשטר שנמסר למשמרת הנאמנים. המאשימה לא טענה כך ואין זאת אלא שהיא מבינה שמסירת מנייה, אפילו מניה למוכ"ז, לידי נאמן אינה מהווה העברה של הבעלות במניה.
[63] מעשה ברבי חייא, רבי שמעון וריש לקיש שהלכו לאחת הערים כדי להודיע על החלטה לעבר את השנה [ואותה שנה שנת שמיטה הייתה]. פגשו באדם אחד שהיה זומר את כרמו. תמה ריש לקיש על כך, כיצד הוא עושה כן (בשנת שמיטה) . ענו לורבי חייא ורבי שמעון שייתכן שהוא זומר כדי להכין עֵקֵל(סל נצרים)לצורך בית הבד. ענה להם ריש לקיש: "הלב [של אותו אדם] יודע אם לעקל אם לעקלקלות". (סנהדרין כז, א)
[64] לא למותר להעיר שהחתמת אנשי טנידה על המניות נעשתה ללא ידיעת זאבי וקומיסר. הלכה למעשה נשיץ לא אולי היה דשאי לפתוח את המעטפה שבה הוחזקו המניות בלי הסכמת קומיסר [ת/113]. זאבי וקומיסר התוודעו להחתמה רק כאשר במהלך המשפט הובאה המעטפה מן הכספת בשוויץ ונפתחה בבית המשפט.
[65] "הצדדים" לעניין זה הם משתתפי המפגש: זאבי, צ'רנוי, רום, נשיץ, פויכטוונגר ונציג טנידה דומנג'וס. קומיסר לא השתתף במפגש
[66] תקנונה של פאי קובע שהמינוי הראשון של דירקטורים יתבצע בידי החתומים על תזכיר ההתאגדות ולאחר מכן מינוי דירקטורים יתבצע בידי הדירקטורים הקיימים או בידי בעלי המניות [סעיף 12(2) של ת/829].
[67] משהו מזה מצוי גם ביהדות, בתפילת הווידוי הנאמרת מספר פעמים ביום הכיפורים.