אמצעי שליטה
המאשימה טוענת שבהסכמים יש ביטוי לתוכנית המרמה המשותפת לפי שההסכמים משקפים העברת אמצעי שליטה בחברה המחזיקה במניות בזק שנרכשו בידי זאבי לשותפו צ'רנוי. ממילא יש בכך החזקת אמצעי שליטה, בשותפות עם זאבי, בתאגיד "בזק". העברה כזאת דורשת היתר ממשרד התקשורת [סעיף 3(ב) של צו התקשורת (בזק ושרותים) (קביעת שרות חיוני שנותנת "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ) תשנ"ז – 1997] . זאבי וצ'רנוי, בסיוע רום וקומיסר, הונו את משרד התקשורת בכך שהעלימו מגורמי המשרד את ההסכמים והשיגו במרמה את היתר רכישת המניות.
אין חולק שההסכמים לא הובאו לידיעת גורמי משרד התקשורת. על כן שאלת מפתח היא האם ההסכמים משקפים העברת אמצעי שליטה בתאגיד המחזיק במניות בזק (שהיא, בשרשור, העברת אמצעי שליטה בתאגיד בזק).
חוק הבזק הגדיר אמצעי שליטה בתאגיד כך:
"אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה:
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו[39]
אלה הטענות והמענות בעניין פרטי ההסכמה שהתביעה רואה בהם העברת אמצעי שליטה כאמור.
מינוי דירקטורים מטעם טנידה ב-CSS – השקפת התביעה
תכניתו המקורית של זאבי הייתה להחזיק במניות בזק באמצעות חברת אם זרה (CSS) שלזאבי שליטה מלאה בה, שתחזיק במלוא מניותיה של החברה הישראלית (זאבי תקשורת אחזקות),
--- סוף עמוד 34 ---
שתהיה בעלת מניות בזק[40]. תכנון זה שימש את הצדדים להסכם הברירה ובגדרו נקבע של-CSS יהיה דירקטוריון בן 4 חברים שיתמנו בידי זאבי (באמצעות גלובל השולטת ב- CSS). שניים מכלל ארבעת הדירקטורים יתמנו מתוך רשימת אנשים שיומלצו בידי טנידה, הנאמנות הזרה שבשליטת צ'רנוי [סעיף 6.1 להסכם].
הזכות למנות דירקטור נחשבת ל"אמצעי שליטה בתאגיד" (ראו לעיל). טענת המאשימה היא שהסכם הברירה הקנה לצ'רנוי, הלכה למעשה, זכות למנות דירקטורים ב- CSS. שכן זאבי מחויב על פי ההסכם למנות שני דירקטורים שהם מומלצי צ'רנוי. הוא אינו חופשי למנות במקומם שניים כרצונו. לכן, מעשית, לצ'רנוי יש זכות לכוף את זאבי למנות שני נציגים מטעמו של צ'רנוי לדירקטוריון.
לכל הפחות ההסכם משקף זכות למינוי משותף שהוא: "הפעלה בידי שניים או יותר של הזכות למנות אותו דירקטור, לבחור בו או להעבירו מכהונתו" [סעיף 1 של צו הבזק]. גם מינוי משותף ללא היתר נאסר על פי הדין [סעיף 3(ב) של צו הבזק].