כיון שדירקטוריון CSS הוא בעל הסמכות למנות את הדירקטורים של החברה הישראלית המחזיקה במניות בזק, ממילא לצ'רנוי, באמצעות נציגיו בדירקטוריון CSS הסמכות למינוי משותף של דירקטורים בחברה המחזיקה את מניות בזק. בעקיפין לצ'רנוי 50% מאמצעי שליטה זה.
התביעה הצביעה, בסיכומיה, על מספר התבטאויות מפי הנאשמים, ב"זמן ממש" ובשלבי החקירה השונים שמהן ניתן להסיק שאף הנאשמים סברו שהסכם הברירה הקנה לטנידה זכות למנות שני דירקטורים ב-CSS [קומיסר –ת/1169, 1171; צ'רנוי – ת/971, פ/ 4925, 5480 , ת/325]. גם עורכי דינו של צ'רנוי (נשיץ ובעיקר פיכטוונגר) העירו, לאחר עיון בטיוטות של מסמכים כי הזכות להמליץ על דירקטורים עשויה להתפרש כמינוי דירקטורים וכהעברת אמצעי שליטה [ת/10, 161, 22, 548 פ/1470].
זאבי עשה מאמץ גדול, בסיוע עו"ד יגאל ארנון, לקבל את הסכמת המדינה, כבעלת השליטה (אז) בבזק, להעניק לזאבי את המעמד שהיה ל-C&W לעניין מינוי דירקטור (בתחילה הייתה C&W זכאית למנות דירקטור. אולם שינוי בתקנון החברה יִחֵד לבעלת השליטה את סמכות מינוי הדירקטוריון אך הושגה הבנה עם C&W שזו תוכל להמליץ על דירקטור אחד וייעשה מינוי לפי המלצתה). זאבי הסביר את המאמץ להשפיע על קבלת זכות דומה לזכותה של C&W ברצון לקבל "נציג בהנהלה כדי שיוכל להשפיע על הניהול" [ת/1126 וראו גם פ/2995 ופניית עו"ד ארנון ת472].
--- סוף עמוד 35 ---
הווה אומר מנקודת ההשקפה של זאבי הזכות להמליץ על מינוי דירקטור (תוך הסכמה שיתמנה מי מן המומלצים) כמוה כמימוש היכולת להשפיע על ניהול החברה ולקיים מעורבות ושותפות בהחלטות עסקיות של החברה.
בעדויותיהם במשפט עמדו הנאשמים (בעיקר זאבי וצ'רנוי) על כך שהענקת הזכות להמליץ על דירקטורים נועדה לשם "שקיפות" התנהלות זאבי ב-CSS וכדי לאפשר לצ'רנוי לפקח על התנהלות זאבי, להגן על האינטרסים של צ'רנוי ולהבטיח שימוש נאות בכספי ערובת המימון שצ'רנוי העמיד עוד ציינו הנאשמים את זכותו של זאבי לפטר את הדירקטורים מומלצי טנידה ואת שימור "הקול המכריע" בידי זאבי כגורמים הגורעים מכוח ההשפעה וממשמעות הזכות להמליץ על מינוי דירקטורים (ראו להלן).
שקיפות - התביעה מפקפקת בטענת ה"שקיפות" בשל כמה טעמים. ראשית, נשיץ העיד שתכליתה של הזכות להמליץ על 50% מן הדירקטורים הייתה להקנות לטרסט "איזשהו control על ניהול העניינים" [פ/1078]. מכאן נשמעת "שליטה" ולא "שקיפות" גרידא. שנית, אילו חפצו הצדדים ב"שקיפות" בלבד , די היה בדירקטור אחד וכן ניתן היה להגביל את סמכות הדירקטורים ל"פיקוח" בלבד. שלשית, טיעון השקיפות אינו מתיישב עם הוראות נוספות של הסכם הברירה (למשל, הזכות למעורבות של נציגי טנידה במינוי מנכ"ל או ההוראה בהסכם ש"הקול המכריע" יבוטל מייד עם הפרטת חברת בזק.