שאלה זו היא בעיקרה שאלה העוסקת במאפיינים הייחודים של כל אחד ממנגנוני ההיפרדות שנקבעו בין הצדדים בהסכם המייסדים ובתקנון החברה, ובאופן שיש לפרשם בהתאם לכללי הפרשנות שנקבעו בדין ובפסיקה.
משכך, אעמוד תחילה על העקרונות המרכזיים הצריכים להנחות את בית המשפט בבואו לפרש הסכמות מכל סוג בין שני צדדים.
בהמשך, אדון במנגנון זכות הסירוב הקיים בין הצדדים ואבחן האם הוא הופעל כדין והאם יש לראות את קרסו כמי שבחרה שלא לממשו.
לאחר מכן, אדון במנגנון הבמבי הקבוע בהסכם המייסדים - ואבחן האם במצב הדברים הנתון רשאית הייתה קרסו להפעילו; האם הוא הופעל כנדרש והאם יש לראות באדלר כמי שבחרה שלא לממשו.
א. פרשנות חוזה - המסגרת הנורמטיבית
כפי שקבעה הפסיקה פעם אחר פעם, מטרתו הראשונה של בית המשפט עת הוא ניגש לפרש חוזה, היא לאתר את כוונתם האמיתית המשותפת של הצדדים לחוזה – התכלית הסובייקטיבית.
עוד קובעת ההלכה הפסוקה כי ככל שלשונו של החוזה ברורה וחד-משמעית, באופן שניתן ללמוד ממנה באופן מפורש על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, אזי שמורה לה הבכורה בהליך הפרשני.
גישה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), הקובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה
--- סוף עמוד 11 ---
ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
חזקה אם כן על הצדדים כי התכוונו למובן הפשוט של הלשון בה נקטו, ולפיכך יש לפרש חוזה כתוב וחתום ככזה המביע את אומד דעתם של הצדדים וממצה את ההסכמות ביניהם.
יחד עם זאת, הגם שלשון החוזה תוחמת את מתחם הפרשנות ומשמשת ככלי המרכזי לצורך איתור אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים, מלאכת הפרשנות אינה מחקר לשוני גרידא. יש להתחקות אחר אומד דעת הצדדים גם באמצעות בחינת הנסיבות החיצונית האופפות את החוזה (לסקירה מרחיבה בנדון ראו: רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 26.9.20111)).
לפיכך, על בית המשפט המפרש חוזה להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של החוזה באמצעות לשון החוזה ונסיבותיו. בתוך כך עליו ליתן את הדעת למהות החוזה, הסדריו ומבנהו; לחוזים אחרים הקיימים בין הצדדים; לנסיבות החיצוניות לו; לאומד דעתם של הצדדים בעת ניהול המשא ומתן ולאחר כריתת החוזה (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד"י מט(2) 265 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006); ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, פ"ד סג(3) 557 (2010)).