- התנגדות החברה להעברת המניות לידי JP
סיכומיה של החברה התמקדו בטענה אחת בלבד – הטענה ש-JP אינה כשירה להיות בעלת מניות בחברה. לטענתה, אין זה מטובתה של החברה כי JP תהא בעלת מניות בה והיא סבורה כי ההחלטה בעניין שלפניי צריכה להביא זאת בחשבון.
אף מבלי להתייחס לנימוקיה של החברה – אשר עוסקים בעיקרן ב- JP ובאופן בדיקתו של שוורץ את העסקה, סוגיות אשר נדונו לעיל, הרי משלא עוגנה סמכותה של החברה לסרב להעברת המניות ל-JP בדין או בתקנון החברה, לא יכולה להיות לעמדתה בעניין זה כל השפעה על תוצאות ההחלטה.
כאמור לעיל, נקודת המוצא היא כי מניותיה של חברה ניתנות להעברה, בכפוף למגבלות הקבועות בתקנון. סעיף 12.5 לתקנון החברה דן בהגבלה על העברת המניות והוא קובע כי העברת המניות בחברה כפופה לזכות קדימה ולזכות הצטרפות.
כמו כן, נקבע כי במקרים מסוימים יש לדירקטוריון סמכות לסרב להעברת המניות בחברה:
--- סוף עמוד 23 ---
"א. העברה לגורם מתחרה בעסקי החברה, במישרין או בעקיפין.
ב. העברה לגורם שהוא ו/או מנהליו הורשעו בעבירות פליליות שיש עמן קלון, או שיש חשש ממשי כי תוגש נגדם תביעה בעלת אופי כאמור.
ג. העברה לגורם שהוכרז פסול דין ו/או מונה לו אפוטרופוס ו/או ניתן נגדו צו כינוס נכסים ו/או פירוק".
הטענה הכללית כי הרוכש אינו אמין ולא רציני אינה אחת מהטענות המפורטות לעיל.
אין לקרוא לתוך התקנון מגבלות נוספות על אלה הקבועות בו. אין לאפשר לבעל מניות או לחברה עצמה להתנגד להעברת מניות העומדת בדרישות התקנון על סמך נימוקים חיצוניים לתקנון.
ג. מנגנון הבמבי ורכישת מניותיה של אדלר על-ידי קרסו
משנקבע לעיל כי מנגנון זכות הסירוב הופעל כדין על ידי אדלר, יש לבחון עתה האם יכולה הייתה קרסו להפעיל את מנגנון הבמבי ומה נפקות הודעת הבמבי.
- האם ניתן היה להפעיל את מנגנון הבמבי במקביל לזכות הסירוב הראשון
עיקר המחלוקת בין הצדדים בנקודה זו היא בשאלה, האם משהופעל מנגנון זכות הסירוב ועוד בטרם הושלמה המכירה לבעל המניות הניצע או לצד שלישי - יכול בעל המניות הניצע להפעיל את מנגנון הבמבי.
הסכם המייסדים אינו מגביל באופן מפורש את הפעלת מנגנון הבמבי כאשר כבר נשלחה הודעה בדבר הפעלת מנגנון הסירוב הראשון.
יחד עם זאת, נראה כי לאור חובת תום הלב החלה על צדדים לחוזה ולאור תכליתם ומאפייניהם של שני המנגנונים, יש לקבוע כי הודעת הבמבי ששלחה קרסו לאדלר אינה תקפה.