--- סוף עמוד 3 ---
עוד באותו היום, שלחה קרסו לאדלר מכתב נוסף בו הודיעה כי היא מפעילה את מנגנון הבמבי.
בהתאם להודעה זו, קרסו הציעה לרכוש את אחזקותיה של אדלר בסך של 2,000,000 ₪ ולחילופין הציעה לאדלר לרכוש את אחזקות קרסו בחברה בסך של 2,440,000 ₪. זאת בנוסף לפירעון הלוואות בעלים בסכום נטען של 60 מיליון ₪ ושחרור קרסו מערבויות לבנקים ולצדדים שלישיים.
ביום 29.6.2015 השיבה אדלר על מכתביה של קרסו וטענה כי בעוד שההודעה בנוגע לזכות הסירוב הראשונה שנשלחה מטעמה מקיימת את תנאי הסכם המייסדים ותקפה, הודעת הבמבי חסרת כל תוקף משפטי. זאת, מאחר ולא ניתן לעמוד בתנאי שהציבה קרסו לשחרורה מערבויותיה לחיובי החברה כלפי מאות הדיירים בפרויקטים השונים של החברה (נספח 10 לסיכומי המשיבים).
קרסו מצידה כפרה בטענותיה של אדלר והבהירה כי מבחינתה, אם אדלר תמכור את מניותיה לצד שלישי - לא יהא לכך תוקף. זאת מאחר ובנסיבות אלו, בהן לגישתה לא קוימה זכות הסירוב הראשונה, כל העברה עומדת בניגוד להוראות ההסכם.
עוד ציינה קרסו כי על אף שהיא ערבה להתחייבויות מסוימות של החברה, אין כל מניעה כי תפעיל את מנגנון הבמבי (נספח 11 לסיכומי המשיבים).
ביום 6.7.2015 נחתם בין אדלר לבין JP הסכם העברת המניות (נספח יב' להמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת) (להלן: "הסכם מכירת המניות").
אדלר הודיעה לקרסו על המכירה ועל העברת המניות וכן על מינויו של מר סטיבן שוורץ, מנהלה של JP (להלן: "שוורץ"), כדירקטור מטעמה של אדלר (נספח 12 לסיכומי המשיבים). זאת, לטענתה, כשלב ביניים עד אשר העסקה תאושר על-ידי הדירקטוריון.
ביום 12.7.2015 הודיעה קרסו כי אינה מכירה במכירת המניות ל-JP וביקשה כי אדלר תשיב להודעתה בדבר הפעלת מנגנון הבמבי עד ליום 21.7.2015 (נספח 13 לסיכומי המשיבים).
מצב דברים זה הוביל להגשת המרצות פתיחה הדדיות על ידי הצדדים, כאשר כל אחד מהם מבקש, כאמור, מבית המשפט להצהיר כי דרך ההיפרדות בה נקט היא הדרך התקפה.
ב. ההליכים בין הצדדים
ביום 19.7.2015 הוגשה על-ידי אדלר המרצת פתיחה (ה.פ 37643-07-15), במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן סעד הצהרתי לפיו אדלר מכרה כדין את מניותיה בחברה ל-JP וכי הודעתה של קרסו בדבר הפעלת מנגנון במבי, חסרת תוקף ובטלה.
ביום 23.7.2015 הגישה קרסו המרצת פתיחה נגד אדלר (ה.פ 49371-07-15), במסגרתה התבקש צו עשה המורה לאדלר להעביר לה את כל מניות החברה בהתאם להודעת הבמבי.