המערערת לא עתרה נגד החלטה זו. תחת זאת נתלתה בערעור דנן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, רק לאחר שיבוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא תוכל לשוב אל העירייה ולטעון לפניה כי הבסיס להחלטתה השנייה – פסיקת בית המשפט המחוזי – נשמט.
- דומני כי מוטב היה למערערת לעתור נגד ההחלטה השנייה של עיריית חולון, ולא להסתפק בערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ראו סעיף 5 להחלטת השופטת ע' ארבל בבקשת המערערת לעיכוב ביצוע (8.9.2011)). בעת ההיא ניתן היה לעתור נגד החלטת העירייה השנייה. לא זו אף זו. המערערת פינתה עצמה מהבוטקה, ואינה נמצאת עוד בשטח שבמחלוקת. בכך, למעשה, השלימה עם החלטת העירייה. אמנם במועד הגשת הערעור טרם ניתנה החלטתה השנייה של העירייה, אך מרגע ששינתה את החלטתה הקודמת והעבירה את רישיון העסק למשיבה 1, הרי שהערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הפך להיות תיאורטי. החלטת העירייה השנייה שינתה הלכה למעשה את המצב העובדתי בשטח, ואת מצב הדברים המשפטי, ומדובר ב"מעשה עשוי". תהא כאשר תהא תוצאת הערעור דנן, הרי שהחלטת העירייה השנייה תקֵפה ועומדת.
- לא זו אף זו. משלא תקפה המערערת את החלטת העירייה באופן ישיר, הרי שאין ניתן לעשות כן בעקיפין בגדרי ערעור זה. טענות המערערת בנוגע לכך שהמשיבה 1, בניגוד אליה, אינה זכאית לרישיון עסק, אין מקומן להתברר בערעור דנן. כפי שצויין בהחלטת העירייה מיום 1.8.2011, זו פנתה לשני הצדדים בבקשה שיגישו לה את כל האסמכתאות שברשותם ויטענו את טענותיהם, עובר למתן החלטתה. לאחר שהעירייה בחנה, באופן מקיף, את שלל המסמכים שהוגשו לה על-ידי שתי החברות, היא הכריעה כפי מיטב הבנתה ושיקול דעתה. הכרעת העירייה היא החלטה עצמאית, והמערערת אינה יכולה לזכות בסעד שבו היא חפצה – קבלת רישיון העסק – באמצעות ההליך דנן. אין ניתן לדלג על תקיפת ההחלטה השנייה בעתירה מינהלית כדין, היישר לערעור על פסק הדין שביטל את ההחלטה הראשונה.
ההסכמה הדיונית בין הצדדים
- לגוף העניין: המערערת טוענת כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה היא זו שתמשיך להפעיל את תחנת המוניות. משכך, ולאור הסכמה זו, מושתקת המשיבה 1 כעת מלטעון אחרת. דין הטענה להידחות. במסכת ההתדיינות הארוכה בין הצדדים תבעה המשיבה 1 את המערערת בהליכים אזרחיים שונים במטרה למנוע מהמערערת
--- סוף עמוד 9 ---
להשתמש במספר רכיבים הנוגעים לתחנת המוניות. בין היתר ביקשה המשיבה 1 כי המערערת תימנע משימוש בשמה המקורי של תחנת המוניות, במספר הטלפון של התחנה, תשנה את מיקום התחנה, ועוד. לאחר דין ודברים, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית במסגרת ת"א 6510-07-09 הנ"ל בבית המשפט המחוזי מרכז, לפיה המערערת תפעיל תחנת מוניות בשם "מוניות ברחוב אילת חולון"; המערערת לא תעשה כל שימוש בשם "מוניות שרת נאות רחל", וזאת עד לשינוי שמה לכל שם שתבחר, ובלבד שהשם לא יכלול את המילים "מוניות שרת נאות רחל". עוד נקבע כי תחנת המוניות תפעל במסגרת המערערת. בהסכמה הדיונית הודגש כי "אין בהסכמתנו זו כדי לוותר על טענה מטענותינו או כדי להוות הסכמה לטענות הצד שכנגד". הסכמתם של הצדדים קיבלה תוקף של החלטה ביום 5.9.2010. בבסיס החלטתה הראשונה של העירייה על הענקת רישיון העסק למערערת, ולפי האמור בהחלטה, הבינה העירייה, על סמך ההסכמה הדיונית הנ"ל, כי מוסכם על הצדדים שהמערערת היא בעלת זכות הפעלת רישיון העסק. לפיכך החליטה העירייה ביום 30.12.2010 כי לאחר ששינתה המערערת את שמה, "רישיון העסק יונפק לחברה הנ"ל בשמה החדש, כהמשך לרישיון שהיה ברשותה בעבר". נגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא ערעור זה לבית המשפט המחוזי, ובגדרה הוגשה גם בקשה למתן צו מניעה זמני. הבקשה נדונה ביום 3.11.2011, ובית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי "אני סבור שכאשר הגיעו הצדדים לאותה הסכמה, איש מהם לא נתן דעתו על רישיון העסק ולא עסק בשאלה מי מבין שתי הקבוצות יהיה זכאי להחזיק בו". בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי בהליכים לקראת ההסכמה הדיונית הנ"ל, לא נטען דבר לגבי זכותו של מי מהצדדים לרישיון עסק והעניין כלל לא עלה. משכך, כך קבע בית המשפט, פרשנותה של העירייה להסכמה הדיונית, הייתה "פרשנות שגויה מאחר ועניין זה לא נדון כלל ואיש מן הצדדים לא טען לזכות לרישיון העסק", והבסיס להחלטתה ליתן רישיון עסק למערערת, נשמט. לפיכך הוּצא צו זמני למניעת כניסת החלטת העירייה הראשונה לתוקף.
- דומני כי בדין החליט בית המשפט המחוזי כפי שהחליט בבקשה למתן צו זמני, ובדין פסק את אשר פסק בפסק הדין נשוא הערעור. ראשית, מעיון בכתבי הטענות של הצדדים שהוגשו עובר לדיון ביום 5.9.2010 שבו הושגה ההסכמה הדיונית הנ"ל עולה כי אין בהם התייחסות לשאלת עצם מתן רישיון העסק ולמי יש להעניקו. גם בפרוטוקול הדיון מיום 5.9.2010 אין כל אמירה הנוגעת לסוגיה זו. שנית, במועד ההסכמה הדיונית, וכן עובר למועד מתן ההחלטה הראשונה על-ידי העירייה, המשיבה 1 כלל לא הגישה בקשה לקבלת רישיון עסק. ברי אפוא כי נושא זהות בעל רישיון העסק טרם
--- סוף עמוד 10 ---