ת. לא יודע מה לומר. אנו ידענו מהרגע הראשון שההרכב הזה היה חשוד בקשר לפסק של מרמרוש. הרב מרמרוש היה חבר בהרכב לפני שהוא דן בענייננו. אח"כ כשעברו לרב הייזלר הם היו חברים בתוך ההרכב, מרמרוש והייזלר ישבו בהרכב אחד בעניינים אחרים ולכן לא רצינו את ההרכב הזה וביקשנו ללכת להרכב אחר אבל מאיר כהן עמד על כך שהבוררות תתנהל דווקא אצל הרב הייזלר. התקשר טלפונית אחד מדייני ההרכב האחר לרב הייזלר ושאל אותו אם הוא חושב שהוא מסוגל ומרגיש שהוא יכול לדון בתיק הזה והרב הייזלר כנראה שאמר שכן ועובדה שקיבל את התיק ומאחר שהולכים לדין תורה אחרי הנתבע אז לא הייתה לנו ברירה. אז היה חשש רק לעניינים כלליים שחשבנו שהרב הייזלר לא יהיה אובייקטיבי. גם היה ידוע שלרב סילמן היו קשרי עסקים עם מאיר כהן אבל לא הייתה לנו ברירה כי מאיר אמר שהוא רוצה דווקא את בית דינו של הרב קרליץ בהרכב הספציפי של הייזלר.
ש. כל מה שסיפרת על החשדות, על הרב הייזלר, על העובדה שישבו קבוע באותו הרכב עם מרמרוש ועל הקשר לכאורה בין הרב סילמן ומאיר כהן, כל זה ידעת לפני אותה פשרה בערב בבית הדין ב- 18.3.08 נכון
ת. כן
ש. אבל על אף זאת ב- 18.3.08 אתה מסכים לנספח שינויים, ובסעיף 16 אתם מסכימים להרכב של הרב הייזלר, פויזן וסילמן
ת. כן. ידענו את כל מה שפירטתי קודם ונאלצנו להסכים עקב הלחץ של מאיר כהן אבל לא ידענו עד היכן הדברים זועקים.
ש. עד היכן היום אתה יודע שהדברים זועקים, איזה ראיה למשהו יש פה, מה לא בסדר. מה זועק
ת. שהוא דירקטור בחברה, ושהוא מנהל דיונים עם משקיעים שזה אמור להיות ניגוד עניינים. הוא אמור לפסוק פה. כל המשקיעים מסונפים לאותה עסקה.
אעיר כי איני מקבל את הטענה שהמבקשת נאלצה להסכים למינוי הבוררים בגלל לחץ המשיבה. מדובר במשא ומתן, והמבקשת הסכימה למינוי הבוררים, לרבות הרב הייזלר, כאשר כבר אז היו לרב אליעזר ארנסטר חשדות נגדו, וטענות נגד ביה"ד של הרב קרליץ כולו. אזכיר, כי במסגרת הסכם הפשרה חזרה בה המבקשת מכל הטענות שטענה נגד הרב מרמרוש בבקשה לביטול פסק הבורר, טענות שלמעשה הרב ארנסטר חזר וטען בדיון לפניי. אף התשובה לשאלה מה "זועק" ומפריע לו, אינה משכנעת. כפי שציינתי לעיל, סביר בהחלט שבורר ינהל דיונים בין צדדים שונים באותו נושא, ואיני מוצא פסול בכך שניהל דיונים בין המשיבה למשקיעים.
- עמדתו של הרב זאב ארנסטר הייתה שונה. בתחילת עדותו ציין שלא רצה להגיש תצהיר והיה סבור שהדרך הנכונה היא להגיע להסדר ולא לבית המשפט, אך אחיו סבר אחרת. כן עולה מעדותו שהוא לא סבור שיש ניגוד עניינים או חשש שהרב הייזלר לא ישפוט כדין. הרב זאב העיד כי לאחר שהרב הייזלר אמר לו שהוא בורר בין המשיבה למשקיעים, הרב זאב הלך פעמים רבות לרב הייזלר, לבית הדין ולביתו, במגמה שהוא ינסה להוציא פסק דין נוסף שיקרב ביניהם, ובהמשך העיד כדלהלן (פרוט' עמוד 29 שורות 1 - 17):
ש. מה עשית אצלו בבית