בנוסף לכל אלה ידע בסט גם על התביעות שהגישו מפעילי תחנות דלק אחרים כנגד חברות הדלק במטרה להשתחרר מהסכמי הבלעדיות.
- סונול מוסיפה כי התנהגותו של בסט במהלך השנים מעידה על כך שהוא ויתר על זכות התביעהשלו כלפיה: ראשית, לנוכח שתיקתו ארוכת השנים, כאשר ידע שהמפעילים של תחנות דלק אחרות תבעו מחברות הדלק לשחררם מהסכמי הבלעדיות. שנית, בסט המשיך לשלם לסונול את המחירים אותם דרשה סונול מתחנות כבולות למרות שידע כי קיים פער מחירים לטובת תחנות משוחררות. לפיכך, טוענת סונול כי מביצועו של כל תשלום ותשלום ששולם לה ע"י בסט ניתן ללמוד על ויתור מצדו על זכות התביעה שלו כנגד סונול. שלישית, בהסכם העברת ההפעלה, אשר נחתם כאמור בשנת 2007, נקבע שעם סיומו תשיב סונול לבסט את זכות ההפעלה של תחנת הדלק, ובסט יחזור ויפעיל אותה כקמעונאי מטעם סונול, "בהתאם למערכת ההסכמים ולתנאים שהיו נהוגים בין הצדדים" (סעיף 7.1 בהסכם העברת ההפעלה). לפיכך, טוענת סונול, כי בסט אישרר בשנית את המערכת ההסכמית, וכי העובדה שהגיע בשנת 2007 להסכמות חדשות עם סונול, כונן עימה מערכת יחסים חדשה לשנים ארוכות, ולא העלה טענות כלשהן באשר למערכת היחסים הקודמת – מעידה כשלעצמה על ויתור מצדו של בסט על כל זכות תביעה כנגד סונול המבוססת על ההסכמים השונים שנכרתו בינו לבין סונול קודם לכן.
- סונול טוענת כי השיהוי בהגשת התביעה גרם לה לשנות מצבה לרעה: ראשית, ככל שתתקבל התביעה – זכויותיה של סונול בתחנה יפגעו. לטענת סונול, לו בסט לא היה משתהה בהעלאת טענותיו כנגד סונול, ולאחר מכן – בהגשת תביעתו כנגדה, סונול לא הייתה מקימה את התחנה, או הייתה בוחרת לתמחר את ההתקשרות עם בסט בצורה שונה כדי להגן על השקעתה בה. שנית, אם בסט היה דורש לשחרר את התחנה במועד סמוך למועד פרסום ההודעה המעדכנת של הממונה על ההגבלים העסקיים, סונול לא הייתה משקיעה משאבים נוספים בתחנה, ולא הייתה מעניקה לבסט הטבות במיליוני שקלים. שלישית, ככל שתתקבל התובענה, סונול תיאלץ לשלם לבסט סכומי עתק בפרק זמן מצומצם, לעומת הפחתה הדרגתית מרווחיה בצורה של תשלומים עתיים.
מניעות
- סונול טוענת כי בסט, אשר לטענתו הינו צד להסדר כובל, מנוע מלהגיש תביעה לסעד כספי בגין ״נזק״ או "עוולה" שנגרמו לו בשל ההגבל העסקי. סונול מפנה בעניין זה לפסק הדיןבפרשת נסאראשר קובע, לטענתה, הלכה זו.
- סונול מוסיפה וטוענת כי בפסיקה הוכרה אמנם זכותו של צד להסדר כובל לטעון כנגד תוקפו המחייב, אך זאת – "כטענת מגן" בלבד, בעוד שבמקרה הנוכחי בסט טוען כנגד תוקפו של ההסדר הכובל "כטענת חרב" המזכה אותו, לגירסתו, בזכות לקבלת פיצוי כספי.
--- סוף עמוד 18 ---
- לטענת סונול הכללים לפיהם "אין אדם נהנה מפרי עוולתו" ו-״מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה״, יוצרים השתקהשולל מבסט אפשרות למימוש עילות תביעה שיש לו כנגד סונול, ואינם מאפשרים לו ליהנות מזכות תביעה שצמחה לו מעוולה שהוא נמנה על מבצעיה.
- סונול טוענת כי יש לדחות טענת בסט לפיה הוא אינו מנוע מלהגיש תביעה כספית כנגדה בעילה הנובעת מקיומו של הסדר כובל, וזאת – מאחר שלדברי בסט סונול היא זו שהכתיבה את ההסדר הכובל, ואילו הוא, מצדו, לא ידע על ״הבעייתיות״ החוקית הכרוכה בכך. טעמיה של סונול לדחיית טענתו זו של בסט הם שניים: ראשית, טוענת סונול, כי תביעה זו הוגשה ע"י בסט לאחר שבסט כבר קיבל מסונול את התמורה בגין התחייבותו לבלעדיות (ההשקעות בתחנה), וכעת בסט מנסה להתנער מהתחייבותו זו. לטענת סונול, לו בסט היה מתנגד מראש לזכותה לבלעדיות – הדבר היה מאפשר לסונול להחליט מראש להימנע מלהתקשר עימו בהסכם, ולהשקיע את כספה באופן אחר. לחלופין, הייתה ניתנת לסונול האפשרות לתמחר בצורה שונה את תנאי התקשרותה עם בסט.שנית, סונול טוענת כי תניית הבלעדיות לא נכפתה על בסט, אלא שהוא בחר באפשרות זו כדי להימנע מלהקים את התחנה בכספו או בכספי הלוואות אשר הוא היה אמור ליטול ולפרוע, אך הוא העדיף שסונול היא שתישא בכל העלויות והסיכונים הכרוכים בהקמת התחנה, ובחר באפשרות זו מבין מספר אלטרנטיבות שעמדו לרשותו.
תניית הבלעדיות אינה מהווה הסדר כובל
- סונול מעלה מספר נימוקים לביסוס טענתהלפיה תניית הבלעדיות איננה מהווה הסדר כובל. ראשית, יסוד ״ההסדר״, בהגדרת ״הסדר כובל״, איננו מתקיים במערכת ההסכמית. סונול טוענת כי יש לה זכות קניינית בתחנה, בעוד שלבסט קיימת זכות חוזית גרידא. העקרונות המרכזיים המונחים בבסיס ההתקשרות שבין הצדדים קבעו כי עם השלמת הקמת התחנה תועברנה לסונול הזכויות הקנייניות והשליטה בה, ואילו בסט ימונה כמפעיל התחנה בלבד כדי להבטיח לו מקור פרנסה מכובד, ומבלי לאפשר את נישולו השרירותי מהתחנה. לכן, סונול כבעלת הזכות הקניינית האפקטיבית בתחנה, זכאית לקבוע אלו מוצרים יימכרו בתחנתה, במילים אחרות, הבלעדיות בתחנה נובעת מהוראה חד-צדדית של סונול (בעלת התחנה) לבסט (מפעיל התחנה), ולא מהמערכת ההסכמית.
- שנית, יסוד ״ההגבלה״ בהגדרת ״הסדר כובל״ איננו מתקיים במקרה הנוכחי מאחר שבסט מעולם לא היה רשאי לשווק מוצרים של חברות אחרות בתחנה.
- שלישית, על פי סעיף 2(א)בחוק ההגבלים העסקיים על הטוען לקיומו של הסדר כובל להוכיח כי יש בהסדר הכובל כדי לפגוע בתחרות. במקרה דנן, בסט לא נימק כיצד
--- סוף עמוד 19 ---