(ד) כל הסכם אחר שתוצאתו שוות ערך להסכמים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג).
(5) ההסכם לרכישה בלעדית מחייב אדם להיות צד לו לפרק זמן העולה על עשר שנים רצופות, ולא ניתנה בו לאותו אדם אפשרות להשתחרר ממנו בהודעה שייתן זמן סביר מראש;
(6) עיקרו של ההסכם לרכישה בלעדית בהפחתת התחרות או במניעתה;
(7) ההסכם לרכישה בלעדית כולל כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו."(ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
- במקרה שלפני הפטור הקבוע בכללים אינו חלמאחר שהמערכת ההסכמית קובעתבלעדיות לתקופה העולה על עשר שנים (סעיף 3(5) לכללים), מאחר שבסט וסונול מתחרים זה בזו (בכובעה של סונול כמפעילת תחנות דלק). (סעיף 3 (1) בכללים), וכן לנוכח הכבילה הנובעת משילובן זו בזו של תניית הבלעדיות ותניית הכתבת המחירים הגורמות להפחתת התחרות (סעיף 3 (6) בכללים). בפרשת עמוס, אשר עסקה בהסדר בלעדיות הדומה לזה הנדון כאן נקבע, בין היתר, כדלהלן:
"כללים אלה כוללים סייגים לתחולת הפטור, שעמם נמנה, בין היתר, הסייג כי "עיקרו של ההסכם לרכישה בלעדית בהפחתת התחרות או במניעתה" (סעיף 3(6) לכללים). על פניו, נראה כי הסדר הבלעדיות בענייננו נכנס לגדר הסייג האמור לתחולת הפטור, ומכאן שאין הפטור חל עליו.
במאמר מוסגר יצוין כי עשוי להיות שחל על ענייננו גם הסייג לפטור האמור בסעיף 3(2) לכללים, המדבר במצב שבו "חלקו של צד להסכם לרכישה בלעדית בשוק המוצר הוא 30% או יותר מייצור המוצר או מאספקתו". על-פי הנתון המופיע בדוח זמיר [40], בעמ' 4, נתח שוק הדלק המוחזק בידי פז ביחס לחברות האחרות עומד על 45%. הדוח נערך ב-1991 ולא הוצג בפניי נתון עדכני בעניין זה, אולם אם הנתון בדוח עודנו תקף, כי אז
--- סוף עמוד 52 ---
הדבר מהווה סייג נוסף לתחולת הפטור, כאמור" (שם, בעמ' 384) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
סיכום ביניים
- כפועל יוצא מניתוח הדברים המובא לעיל הנני קובע כי הסדר הבלעדיות הכלול במערכת ההסכמית מהווה הסדר כובל ואין הוא נכנס בגדר אחד הפטורים הקבועים בחוק ההגבלים העסקיים. מאידך, הסדר הכתבת המחירים, כשלעצמו, אינו מהווה הסדר כובל כמשמעותו בחוק זה.
האם המערכת ההסכמית מהווה חוזה אחיד?
- סעיף 1בחוק החוזים האחידים קובע כי מטרת חוק החוזים האחידים הינה "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים".
- סעיף 2בחוק החוזים האחידים מגדיר "חוזה אחיד" כדלקמן:
"'חוזה אחיד' - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".
- בפרשת רע"א 8135/12Nantucket Ltd נ' עמיקם דורון ואח', פס' 26 (פורסם בנבו, 28.10.2013) דן בית המשפט העליון בהגדרתו של "חוזה אחיד", ופסק:
"'חוזה אחיד' מוגדר בסעיף 2 לחוק חוזים אחידים כ"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". יכולתו של לקוח להכניס שינויים כאלה ואחרים בחוזה, אינה שוללת את היותו חוזה אחיד, ואיני מקבל את הטענה כי כל אימת שעלה בידי לקוח אחד מיני רבים להכניס שינוי באחת מתניותיו של חוזה, נשלל מעמדו של החוזה כחוזה אחיד (ראו: ורדה לוסטהויז וטנה שפניץ חוזים אחידים 28 (19944);וראו גםע"א 4602/97 רדאל (אשדוד88) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ''ד נג(2) 577, 591 (1999),שם נאמר כי לקוח 'אינו נדרש להוכיח כי לא ניתנה לו אפשרות לשאת ולתת על שינוי תנאים שהוא הראה כי הינם אחידים')".
- כאמור, בסט טוען כי המערכת ההסכמית מהווה "חוזה אחיד". מתכונת ומסמכי ההתקשרות שבין הצדדים הינם סטנדרטיים-אחידים. מסמכים אלה הוכנו והודפסו על ידי סונול, ושימשו אותה בהתקשרויות רבות עם צדדים שלישיים. בעת ההתקשרות במערכת ההסכמית לבסט לא היתה כל אפשרות למשא ומתן בקשר לתנאיה ונוסחה, ומסמכי ההתקשרות שהוצגו בפניו ע"י סונול היו בבחינת ״כזה ראה וקדש״. בסט מוסיף כי אגף השיקום במשרד הביטחון לא ייצג אותו ולא פעל בשמו במהלך התקופה שקדמה, ואף לא בעת החתימה על מסמכי המערכת ההסכמית.
- מנגד, טוענת סונול כי המערכת החוזית אינה מהווה "חוזה אחיד", וזאת – בין היתר, גם בשל מעורבותו של אגף השיקום במשרד הביטחון בניסוחם של ההסכמים, וכן
--- סוף עמוד 53 ---