במסגרת הודעת העדכון ציין הממונה כי חברות פז וסונול הודיעו על שחרורן של 65 תחנות תדלוק מהסכמי הבלעדיות (שם, סעיף 2.2), וכי אין בהודעת העדכון כדי לגרוע "מטענות או עילות תביעה של איזשהו גורם, בנוגע לקיומו או אי קיומו של הגבל עסקי בהתקשרות או התקשרויות של חברת דלק עם תחנות תידלוק" (שם, סעיף 2.3).
בנוסף נקבע כי "לעניין ההתקשרויות המיוחדות המתייחסות לשיקום נכי צה"ל, ייקבעו כללים ייחודיים ההולמים את מאפייני המסגרת, ולפי הצורך, תוגש בקשה לאישור הסדרים אלה כהסדרים כובלים" (סעיף ב.(3).(ה) בהודעת העדכון. השוו: סעיף 10 בהסדר הפשרה).
--- סוף עמוד 8 ---
- תחנות נכי צה״ל, ובהן התחנה נושא תובענה זו, לא היו בין תחנות הדלק אשר שוחררו במסגרת הודעת העדכון של הממונה על ההגבלים העסקיים (ראו: עמדת היועץ המשפטי לממשלה מיום 25.8.2008, פס' 23 – הוגשה כנספח יח' לתצהיר התובע 1) (להלן: "עמדת היועמ"ש הראשונה")).
ג. טענות בסט
המערכת ההסכמית הינה הסדר כובל
- בסט טוען כי המערכת ההסכמית נכנסת בגדרן של החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 2(ב)בחוק ההגבלים העסקיים, ומשכך מדובר בהסדר כובל. נימוקיו לכך הם אלה:
23.1. תניית הבלעדיות מקימה את החזקות הקבועות בסעיפים 2(ב)(3) ו-(4) בחוק ההגבלים העסקיים.
23.2. תניית הכתבת המחירים מקימה את החזקה הקבועה בסעיף 2(ב)(1) בחוק ההגבלים העסקיים.
- בסט מוסיף וטוען כי המערכת ההסכמית מהווה הסדר כובל גם על פי סעיף 2(א)בחוק ההגבלים העסקיים מאחר שהיא פוגעת בתחרות.
- לטענת בסט, יש לדחות טענת סונול לתחולת סעיפי הפטור המתייחסים להסדר כובל מהטעמים הבאים:
25.1. הפטור הקבוע בסעיף 3(1) בחוק ההגבלים העסקיים אינו חל במקרה הנוכחי מאחר שלא קיים דין הקובע יחסי בלעדיות או הכתבת מחירים בין הצדדים. המלצות ועדת צ׳חנובר אינן מהוות דין, ואינן יכולות להצדיק הסדר כובל.
25.2. דוקטרינת החסינות מכוח "מעשה מדינה" אינה חלה במשפט הישראלי, ונסיבות המקרה דנן לא חוסות בגדרה.
25.3. הפטור הקבוע בסעיף 3(2) בחוק ההגבלים העסקיים אינו חל במקרה נושא תובענה זו מאחר שלא מתקיים התנאי לפיו כל כבילותו של ההסדר נוגעת לשימוש בסימן המסחר בלבד.
25.4. הפטור הקבוע בסעיף 3(3) בחוק ההגבלים העסקיים אינו חל במקרה הנוכחי מאחר שבמקרה דנן בסט, ולא סונול, הוא זה שהעניק את הזכות במקרקעין לסונול.
--- סוף עמוד 9 ---