25.5. הפטור הקבוע בסעיף 3(6) בחוק ההגבלים העסקיים אינו חל בנסיבות העניין דנן משום שהספק והרוכש עוסקים באותם שירותים (הפעלת תחנות דלק), ובמערכת ההסכמית עצמה לא קיימת התחייבות הדדית מצידה של סונול.
25.6. הפטור הקבוע בכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית), התשס״א – 2001, אינו חל במקרה דנן מאחר שמדובר בהסכם לרכישה בלעדית, כאשר הצדדים לו הם מתחרים עסקיים, וכאשר נכרת ביניהם הסכם לגבי המחיר ושיעורי הרווח שיפיקו.
- בסט מוסיף וטוען כי יש לדחות טענות סונול לפיהן דיני ההגבלים העסקיים, לרבות סעיף 50בחוק ההגבלים העסקיים, אינם מאפשרים לו, בהיותו צד להסדר כובל, ובנבדל מצרכן הנפגע מהסדר כובל, להגיש תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מקיומו של ההסדר הכובל. גירסתו של בסט נשענת על מספר אדנים: ראשית, הפסיקה אינה מונעת מצד להסדר כובל לתבוע את נזקיו. שנית, הפסיקה הכירה בכך שבנסיבות בהן צד חזק (סונול) כפה את ההסדר הכובל על צד החלש (בסט), אין כל הצדקה למנוע מהצד חלש להסדר הכובל לתבוע את נזקיו. שלישית, טובת הציבור מחייבת עידוד הגשת תביעות אזרחיות בעילות המבוססות על דיני ההגבלים העסקיים גם על ידי מי שהיה צד להסדר כובל, וזאת – לשם עידוד וביסוס מנגנון של ״אכיפה פרטית״ כנגד הסדרים כובלים.רביעית, המחוקק לא הגביל את תחולת חוק ההגבלים העסקיים לצרכנים סופיים בלבד (בשונה מחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 למשל). חמישית, פסק הדין בעניין ת.א. (נצ') 666/97 אחמד נסאר נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (פורסם בנבו, 3.3.20055) [על פסק דין הוגש ערעור (ע.א. 4444/05) [פורסם בנבו] שבמהלכו הגיעו הצדדים לפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין] (להלן: "פרשת נסאר") עליו מסתמכת סונול בטענתה, לא שלל את זכותו של צד להסדר כובל להגיש תביעה כספית, והוא אף אינו רלוונטי למקרה נושא תביעה זו, מאחר שדובר בו בתובע שהיה מודע לכך שכריתת החוזה לקתה באי-חוקיות, והוא עצמו נהנה מפירות ההסדר הכובל.
- בסט טוען כי יש לדחות טענת סונול לפיה פסק הדין בעניין ת.א. (י-ם) 2011/02יקבי רמת הגולן בע"מ נ' פיטר שטרן (פורסם בנבו, 14.10.2002) (אשר אושרר בערעור בבית המשפט העליון- ע"א 10638/02 פיטר שטרן נ' יקבי רמת הגולן בע"מ (פורסם בנבו, 2.3.2003)) (להלן: "פרשת שטרן") קבע כי הסכמי רכישה בלעדית אינם מהווים הסדר כובל כאשר הם לא משפיעים על התחרות שבין הצד שהגביל עצמו לגורם אחר. לגירסת בסט, במקרה הנוכחי הפגיעה בתחרות היא ״רב מערכתית״, והיא כוללת גם פגיעה בתחרות שבין הצד שהגביל עצמו (בסט) לגורמים אחרים.
--- סוף עמוד 10 ---
- לסיכום חלק זה טוען בסט כי המערכת ההסכמית מהווה הסדר כובל, כי בית משפט זה אינו מוסמך לאשר אותה (אלא רק בית המשפט להגבלים עסקיים), וכי על בית המשפט להורות על ביטולה ולפסוק את הסעדים הנובעים מכך.
תניות מקפחות בחוזה אחיד
- בסט טוען כי המערכת ההסכמית שבין הצדדים מהווה גם חוזה אחיד. לגירסתו, סונול הינה "ספק" והוא עצמו הינו "לקוח" לפי מובנם של מונחים אלה בסעיף 2בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"). לטענת בסט, מתכונת ומסמכי ההתקשרות שנחתמו עמו הינם סטנדרטיים-אחידים, הוכנו והודפסו על ידי סונול, ושימשו את סונול גם בהתקשרויות רבות אחרות עם צדדים שלישיים. בעת ההתקשרות במערכת ההסכמית לבסט לא היתה כל אפשרות לנהל משא ומתן לשינוי תנאי ונוסח המערכת ההסכמית, ומסמכי ההתקשרות הוצגו לו בבחינת ״כזה ראה וקדש״. בסט מוסיף כי אגף השיקום במשרד הביטחון לא ייצג אותו, ולא פעל בשמו בעת גיבושה של המערכת ההסכמית.
- בסט מוסיף כי המערכת ההסכמית כוללת תניות מקפחות בחוזה אחידכמפורט להלן:
30.1. תניית הבלעדיות: מקימה את החזקה לתנאי מקפח בחוזה אחיד הקבועה בסעיף 4(5) בחוק החוזים האחידים.