--- סוף עמוד 75 ---
בחרה להמשיך ולנהוג לפי המצב הקיים כמות שהוא, אך עדין ראוי ליתן משקל ממשי להסתמכותה של סונול על המצגים שהציג לה בסט מכוח התנהגותו. בנסיבות אלה אני קובע כי תביעת בסט להשתחרר מהמערכת ההסכמית, לאחר שהציג את מצגיו בפני סונול וגרם לה להסתמך עליהם ולפעול לפיהם, לאחר שכבר קיבל חלק ניכר מהתמורה לה התחייבה סונול במסגרת המערכת ההסכמית (הדלקים אותם סיפקה סונול, הקמת התחנה ומינויו כמפעיל יחיד של התחנה), וכן לאחר שקיבל מסונול הטבות שונות במהלך קיומה של המערכת ההסכמית (השתתפות כספית במבצעי קידום מכירות, הגדלת עמלת "דלקן" וכד') לוקה בחוסר תום לב קיצוני (השוו: פרשת בית הרכב, פס' 70 – 74;פרשת נסאר, פס' 45 – 48).
196.2. בחינת האינטרס הציבורי מביאה אף היא למסקנה כי יש לפטור את סונול מחלק ניכר מחובת ההשבה. האינטרס הציבורי מחייב כי הסדרים כובלים יבואו אל קיצם, וראוי שעה אחת קודם. השתהותו הארוכה של בסט מלתקוף את המערכת ההסכמית רוקנה באופן מעשי מכל תוכן את מרבית התוצאות החיוביות הנובעות מביטולו של ההסדר הכובל, שהרי הנזק למשק כבר נעשה, ובסט חדל מלשמש גורם תחרותי בענף הדלק. לעניין זה ראוי לזכור כי מאז שנת 2007 מופעלת התחנה מכוחו של הסכם העברת ההפעלה (ולא מכוח המערכת ההסכמית). האינטרס הציבורי מחייב להרתיע צד להסדר כובל מלפעול על פי ההסדר הבלתי חוקי, ליהנות מפירותיו, ולטעון לאי-חוקיותו רק כעבור שנים רבות, כאשר ההסדר כבר אינו תואם לאינטרסים העכשוויים שלו.
באשר לטענה לפיה האינטרס הציבורי מחייב עידוד המנגנון של אכיפה פרטית כנגד הסדרים כובלים, וכי הפטרת סונול מהשבה תביא לכך שפחות צדדים להסדרים כובלים יפעלו כנגד אותם הסדרים פסולים – אשיב כי על מנת שמנגנון האכיפה הפרטית יהיה מנגנון יעיל ולא תיאורטי בלבד, יש לחייב צדדים להסדר כובל לפעול לביטולו בהקדם האפשרי שאם לא כן – ביטולו של ההסדר הכובל יהיה בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". בהקשר זה אשוב ואזכיר כי עיקר הנזק למשק כבר נגרם כתוצאה מביצועה של המערכת ההסכמית במשך 21 שנים, וכאשר בחלק ניכר מתקופה זו היה בסט מודע לאי החוקיות הכרוכה בכך אך בחר שלא לעשות דבר בענין זה על אף נזקיו ההולכים ונצברים. יחד עם זאת, אני עדיין סבור כי האינטרס הציבורי, בחירתה המודעת של סונול להמשיך ולהתנהל בהתאם למערכת ההסכמית והסכם העברת ההפעלה הנובע ממנה ולהנות מפירותיהם, כמו גם הצורך לעודד פעולות שתגרומנה לביטולם של הסדרים כובלים הלוקים באי-חוקיות – אינם מאפשרים לפטור כליל את סונול מחובת ההשבה של חלק מהכספים שקיבלה כגביית יתר.