(ע"א 5622/90 קינן רפאלי נ' קמפ ישראל בע"מ, פ''ד מה(2) 104, פס' 2 (1991).
השוו:
"כאשר מוכח כי חוזה הוא בלתי חוקי, חלים הדינים בדבר השבה. כשמדובר בהשבה בקשר לחוזה בלתי חוקי אין תחולה לדיני הפיצויים לפחות מן הטעם שאין מדובר בהפרה אלא בבטלות, שלא לדבר על הכשל המוסרי הכרוך בתביעה שכזו".
(פרשת נאסר, פס' 34).
"החוזה הפסול אינו מצמיח זכויות וחובות. ההצעה והקיבול אינן יוצרות נורמה משפטית. אין הן משכללות פעולה משפטית דו-צדדית. תוצאות אלה מתרחשות כלפי שני הצדדים (תהא ידיעתם על אי החוקיות אשר תהא) מכוח הדין. לא נדרשת כל פעולה של ביטול על-ידי צד לחוזה או על-ידי בית המשפט. כאשר בית המשפט מכריז על בטלותו של חוזה אסור, פעולתו זו היא בעלת אופי הצהרתי (דקלראטיבי). על-כן, אי-קיום של "התחייבות" הכלולה בחוזה הפסול אינה מהווה "הפרה" אשר חוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה) מעניק סעדים בגינה. מכאן גם שלא עומדת לצד הנפגע הזכות לאכיפה, לביטול או לפיצויים".
(בג"צ 6231/92 זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מט(4) 749, 780 (1995)).
"נראה לי כי חוזה פסול במשפטנו הוא כן חוזה בטל מדעיקרא; כלומר החוזה משולל מעיקרא תוצאות משפטיות ואין בכוחו ליצור מערכת נורמטיבית של זכויות וחובות כשם בכוחו להעביר זכות קניין מצד חד למשנהו".
(גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי 535 (2005) (להלן: "שלו")).
"סעיף 30 לחוק החוזים קובע באופן לאקוני כי חוזה פסול הנו "בטל". הסכמת הצדדים להתקשר בהסכם פסול אינה משכללת, אפוא, נורמות משפטיות חוזיות. משמעות הדבר היא שהחוזה הפסול אינו יוצר זכויות וחובות, ולפיכך אי קיום "התחייבות" הכלולה בחוזה הפסול איננו מהווה "הפרה" במובן חוק התרופות, והצד הנפגע מכך אינו זכאי
--- סוף עמוד 79 ---
לסעדים הרגילים על הפרת חוזה, בשל אי קיום "התחייבות" זו...בטלות ההסכם הפסול פירושה כי הדין איננו מכבד את הסכמת הצדדים, ואין הוא מוכן להעניק לרצונם מעמד משפטי מחייב".
(גרוסקופף, בעמ' 576) (כל ההדגשות דלעיל אינן במקור – ב.א.).
- אינני מקבל טענות סונול לפיהן תניית איסור ההפליה מצומצמת רק ביחס לתחנות הדומות לתחנה נושא התובענה (תחנות נכי צה"ל), כי עצם מתן תנאים מסחריים עדיפים למיעוט מבין תחנותיה כתוצאה מהתערבות רגולטורית אינו מהווה הפרה של תניית איסור ההפליה, וכי טענתו של בסט נטולה כל היגיון משפטי וכלכלי.
ראשית, לשון סעיף 13 בהסכם הקמעונאי מפורשת וברורה. תנייה זו קבעה כי התחייבות סונול שלא להפלות את בסט הינה ביחס לכלל ה-"ספקים אחרים הקשורים עם החברה". יוצא איפוא כי בנוסחה של תניית איסור ההפליה אין כדי לצמצם ולהגביל את תחולתה רק לגבי תחנות נכי צה"ל הדומות לזו של בסט. גירסתה של סונול מרוקנת למעשה סעיף זה מכל תוכן.