..."
- תקנה 9בתקנות ההגבלים העסקיים (מרשם, פרסום ודיווח על עיסקאות), התשס״ד – 2004 קובעת כדלהלן:
"9. לענין סעיף 17(א)(2) לחוק, יהיה מחזור המכירות של חברות מתמזגות כמפורט להלן:
(1) מחזור המכירות של כל חברה מתמזגת יכלול את ערך מכירותיה לפי דוחות כספיים מבוקרים, בלא מס ערך מוסף ובלא מס קניה; היו לחברה המתמזגת חברות-אם או חברות-בת, ייקבע מחזורה על פי הדוחות הכספיים המאוחדים;
(2) מחזור המכירות של שתיים לפחות מן החברות המתמזגות לא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים לכל אחת, ומחזור המכירות המצרפי של כל החברות שהן צד למיזוג לא יפחת מ-150 מיליון שקלים חדשים."
(כל ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
- בסט טוען כי הסכם העברת הפעילות מהווה "מיזוג חברות" מאחר שבמסגרת הסכם זה רכשה סונול מהתובעת 2, שהינה חברה בע"מ, את נכסה היחיד - הזכות להפעלת התחנה, והיקף המכירות של כל אחת מהחברות גבוה מעשרה מיליון ₪, ובאופן מצרפי (סונול והתובעת 2) – אף גבוה ממאה וחמישים מיליון ₪. לפיכך סבור בסט כי מדובר במיזוג של חברות הדורש אישור מאת הממונה על ההגבלים העסקיים בהתאם לסעיפים 17(א)ו-19 בחוק ההגבלים העסקיים, ותקנה 9 בתקנות ההגבלים העסקיים (מרשם, פרסום ודיווח על עיסקאות), התשס״ד – 2004. משלא ניתן אישור הממונה – הרי שממילא מדובר, לטענת בסט, בהסכם בלתי חוקי.
- אין בידי לקבל טענה זו. מקובלת עלי טענת סונול לפיה בסט נמנע מלהוכיח כי הפעלת התחנה מהווה את עיקר נכסי התובעת 2. סוגיה זו טעונה הוכחה במיוחד לנוכח טענת סונול לפיה זכויות ההפעלה של התחנה נמסרו לבסט באופן אישי, ולא לתובעת 2. כן
--- סוף עמוד 81 ---
מקובלת עליי הטענה שאין מדובר בעסקת רכישה של עיקר נכסי חברה. תקופת הסכם העברת הפעלה נקבעה לחמש שנים, כאשר ניתנה לסונול האופציה להאריך את תקופת ההסכם לתקופה כוללת של עד 15 שנה, וכאשר בסופו של יום – אותו "הנכס" (הפעלת התחנה) ישוב לידי בסט. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי סונול רכשה את התחנה או את הזכות להפעילה לצמיתות.
פגמים בכריתת הסכם העברת הפעלה
- כאמור, בסט טוען כי בעת התקשרותו בהסכם העברת ההפעלה הוא לא היה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו והוא לא היה מודע לעמדת משרד הביטחון לפיה העברת זכות ההפעלה של התחנה עלולה לסכן את זכויותיו בה. בסט מוסיף כי סונול, מצידה, הציגה בפניו מצג לפיו אין כל סיכון מבחינת בסט בהתקשרותו בהסכם העברת ההפעלה. בסט מציין, כי לו היה מודע לכך שהסכם העברת ההפעלה היה עלול לסכן את זכויותיו בתחנה ובמקרקעיה – לא היה מתקשר בו. משכך, טוען בסט כי קמה לו הזכות לבטל את הסכם ההפעלה עקב הטעיהאו טעות שנפלו בעת כריתתו.
- דין טענותיו של בסט לגבי הטעות והטעייה שנפלו בעת כריתתו של הסכם העברת הפעלה – להידחות.
210.1. ראשית, אין מדובר בטעות הנופלת בגדר סעיף 14 בחוק החוזים. הסכם העברת ההפעלה נחתם ביום 18.6.2007. עמדת משרד הביטחון ניתנה ביום 29.10.2008, בחלוף למעלה משנה לאחר מועד כריתת הסכם העברת הפעלה. בסט לא הוכיח ולא זימן נציג ממשרד הביטחון להעיד כי בעת כריתת הסכם העברת ההפעלה עמדת משרד הביטחון הייתה כזו שאסרה עליו להעביר הזכות להפעלת התחנה לידי סונול. בסט הצהיר כי לא היה מודע לעמדתו הנ"ל של משרד הביטחון עד שקיבל את המכתב מיום 29.10.2008 (סעיפים 85 – 88 בתצהירו של התובע 1), דבר המעיד על כך שעמדת משרד הביטחון התגבשה במועד מאוחר למועד כריתת הסכם העברת ההפעלה. אם כן, נמצא כי טעותו של בסט אינה נוגעת למצב העובדתי המשפטי כפי שהתגבש עד למועד כריתת הסכם העברת ההפעלה, אלא להתרחשות מאוחרת יותר, אשר אינה מהווה טעות במובן סעיף 14 בחוק החוזים. לעניין זה ראו: ג' שלו דיני חוזים – החלק הכללי כרך ב' 278 – 279 (20055):