ש. מישהו פעם במהלך התקופה שנסעת בלקסוס וטיפלת בו משיהו אמר לך שיש איזה שהיא בעיה בגיר מהמוסך?
ת. לא. בספידומטר במסמך שאתה מציג מופיע מופיע 246,900 מאז הוא נסע עד 260,000 ללא תקלה.
...
זה מסמך מ-15.5.14, אני מסרתי אותו ב- 15.10.14, 5 חודשים אחרי. כל המומחים יגידו שאין תקלה בגיר שנוסעים אחריה 15,000 ק"מ. אפילו התובע שהצליח לשרוף את הגיר עשה את זה אחרי 3,800." (עמ' 30 ש'31-32, עמ' 31 ש' 1-2, עמ' 31 ש' 7-11 לפרוטוקול מיום 8.2.2017)
- מנספח א' לתצהירו של מר וינר עולה כי הרכב טופל בצורה מיטבית אצל המוסך המורשה בכל התקופה בה היה הרכב בבעלותו ואף נתון זה מלמדני כי מר וינר לא היה ממשיך לנסוע ברכב ולהזניח את "תקלת הגיר", ככל שאכן היה בה ממש.
- לנוכח כל האמור לעיל במקובץ ועל בסיס הראיות שהובאו בפניי, אני קובעת, כי לא הייתה תקלה בגיר עובר למכירת הרכב לתובע ועל כן לא הייתה צריכה הנתבעת לדווח לתובע על תקלה שכזו וממילא אין התובע זכאי לסעד כלשהו מהנתבעת בגין מצבו המיכני של הרכב, כנטען על ידו בכתב התביעה.
הסעד לו זכאי התובע
- לנוכח קביעתי דלעיל בדבר הפרת חובותיה של הנתבעת כלפי התובע בכל הנוגע לאי גילוי העובדה כי הרכב היה בעבר בבעלות חברה, הרי שעל הנתבעת לפצות את התובע.
- בכתב התביעה עתר התובע להורות על ביטול עסקת המכר ולחייב את התובע להשיב לו סך של 70,000 ₪ במזומן ואת ערך הסובארו של התובע לפי מחיר מחירון בסך 24,444 ₪ לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש.
- בנסיבותיה של תביעה זו, הרי שלא יהא זה צודק ונכון לפסוק לתובע את הסעד לו הוא עותר וזאת מן הטעם כי התובע המשיך ועשה שימוש ברכב למשך תקופה של חצי שנה, במהלכה צבר הרכב כ- 3,400 ק"מ נוספים וכן נגרמו לרכב נזקים, אשר דומה כי אין חולק כי לא היו קיימים במועד בו קיבל התובע את הרכב לידיו ותחת אשר יקטין את נזקין פעל בפועל להגדלתם.
- אף מבלי להידרש לסוגיה של דמי השימוש ברכב בהם יש לחייב את התובע בגין תקופת השימוש, הרי שהוכח בפניי, כי במהלך תקופת השימוש של התובע ברכב הוא החמיר את מצבו המכני וחרף הנחיית אביו, שלא לנסוע ברכב (עמ' 17 ש'4-7 פרוטוקול מיום 2.2.2017) המשיך התובע להשתמש ברכב עד שבסופו של דבר, כיום לא ניתן לעשות שימוש ברכב.
- לא זו אף זו, במהלך התקופה בה המשיך התובע להחזיק ברכב ולעשות בו שימוש, היה הרכב מעורב בתאונות, במהלכן נגרמו לרכב נזקים –