| בית משפט השלום בטבריה |
| ת"א 19183-05-15 טל ואח' נ' טרנד קאר בע"מ ואח' תיק חיצוני: |
| בפני | כבוד השופטת אפרת הלר | |
| תובע | דייסי צבי טל ע"י עו"ד מנשה בן אלישע | |
| נגד | ||
| נתבעת | טרנד קאר בע"מ ח.פ. 513924977 ע"י ב"כ עוה"ד יקותיאל יריב | |
| פסק דין
|
- עסקינן בתביעה כספית על סך 94,701 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת- חברה העוסקת בסחר במכוניות לרבות עסקאות "טרייד", בגין עסקת מכר של רכב מדגם לקסוס מ.ר. 8800057
(להלן "הרכב").
- הנתבעת מצידה, שיגרה הודעת צד שלישי כנגד בן ציון וינר (להלן: מר וינר"), ממנו רכשה את
הרכב אשר נמכר על ידה לתובע ולהלן אפרט בתמצית את טענות הצדדים .
טענות התובע
- ביום 15.2.2015 פנה התובע למגרש המכוניות אשר בבעלות הנתבעת וביקש לרכוש את הרכב,
אשר היה מצוי במגרש המכוניות.
- נציג הנתבעת, מסר לתובע כי המדובר ברכב מיד פרטית במצב מיכני תקין, ללא תקלות,
המטופל כנדרש.
- לטענת התובע, על בסיסן של הצהרות נציג הנתבעת ומבלי שלקח את הרכב לבדיקה פרטית מטעמו, הוא התקשר בעסקת "טרייד" עם הנתבעת, במסגרתה מסר לנתבעת את רכבו מסוג סובארו אימפריזה (להלן: "הסובארו") כנגד קבלת הרכב ובנוסף לנוכח מחיר מחירון הרכב,
נדרש להוסיף סך של 70,000 ₪.
- לטענת התובע, נציג הנתבעת הסתיר ממנו את העובדה כי המדובר ב"רכב חברה" ובזיכרון
הדברים שנערך בין הצדדים ביום 15.2.2015 נכתב כי מדובר ברכב "פרטי".
כפועל יוצא מהטעיה זו של הנתבעת, לא בוצעה הפחתת מחיר לרכב ומחירו הועמד על בסיס
מחיר המחירון לרכב "פרטי".
- לאחר יומיים, הופיעה תקלה בתיבת ההילוכים בדמות אי שילובו של הגיר להילוך אחורי ואי שילוב הליך ניוטראל וכמו כן נדלקו נורות המלמדות על תקלה ברכב.
- בדיקות שערך התובע במוסך המורשה של טויוטה, העלו כי הגיר מקולקל וצריך לתקנו או להחליפו וכי ישנן תקלות נוספות ברכב.
- לנוכח התקלות ברכב פנה התובע לנתבעת וביקש לבטל את העסקה, קרי, להחזיר את הרכב ולקבל את רכבו הקודם חזרה לידיו בצירוף הסך של 70,000 ₪ אשר שולמו על ידו לצורך רכישת הרכב, אולם הנתבעת סירבה לבקשתו לביטול העסקה.
- אביו של התובע פנה גם הוא לנתבעת לביטול ההסכמה ולקבלת הפיצוי המוסכם בסך 10,000 ₪ כנקוב בהסכם המכר, אך סורב גם הוא.
- לטענת התובע, בירור שערך אביו בחברת לקסוס-המוסך המרכזי, העלה כי לא ניתן לשפץ את הגיר התקול אלא רק להזמין גיר חדש מחו"ל וזאת בעלות של 67,485 ₪ .
- לטענת התובע, הנתבעת ידעה מבעוד מועד על התקלות ברכב וזאת על פי האישור שהתקבל שנה קודם לעסקת המכר מהמוסך המרכזי ולפיו "נורות התרעה מנוע +TRC דולקות קוד 1122 בדיקת מחשב+ איפוס קוד תקלה בגיר".
- עוד טען התובע כי הנתבעת הציגה עצמה כמתווכת בלבד בעסקת הרכב והסתירה ממנו את העובדה כי גם היא החזיקה בבעלות על הרכב.
- לטענת התובע, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב, הטעתה אותו והסתירה ממנו מידע חשוב שעה שהתקשר עמה בהסכם לרכישת הרכב.
- עוד טוען התובע כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) תשס"ח-2008 וכן הפרה הוראות מחוק החוזים ומפקודת הנזיקין.
- לפיכך עתר התובע בתביעתו לחייב את הנתבעת להשיב את התמורה ששולמה לה בסך 70,000 ₪ ואת ערך הרכב הקודם של התובע לפי מחיר מחירון בסך של 24,444 ₪ ובנוסף לפצותו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
טענת הנתבעת
- מקדמית טוענת הנתבעת, כי יש להורות על מחיקת התביעה אשר הוכתרה בכותרת "סדר דין מהיר" וזאת שעה שסכום התביעה הועמד על סך 94,701 ₪, הגבוה מסכום המקסימאלי בסך 75,000 ₪ הקבוע בתקנה 214 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.
- לגופו של עניין, לטענתה של הנתבעת, התובע הגיע למגרש המכוניות כשבועיים ימים קודם להתקשרות בעסקת המכר, התעניין בביצוע העסקה וקיבל את כל הפרטים הרלבנטיים.
- נציג הנתבעת ביצע יחד עם התובע נסיעת מבחן ואף הציע לתובע לבצע לרכב בדיקה במכון מוסך, אך התובע סירב.
- נציג הנתבעת אכן מסר לתובע כי המדובר ברכב מבעלות פרטית וזאת תוך הסתמכות מלאה על המידע שנמסר לנתבעת מאת הבעלים הקודם של הרכב-מר וינר, הן לעניין הבעלות ברכב והן לעניין מצבו המכני.
- לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, היא מנהלת עסק למכירת רכבים משומשים ולא רכבים חדשים ועל כן "בהגדרה" אין היא מבצעת לרכבים שבמלאי ובפרט לרכבים הנמכרים בהסכמי תיווך בדיקות במכון בדיקה.
- לטענת הנתבעת היא לא ידעה ולא היה באפשרותה לדעת מה מצב הרכב לאשורו, מלבד המידע שנמסר לה מאת מר וינר.
- נסיעות קצרות שבוצעו ברכב בתקופה בה היה אצל הנתבעת לא העלו תקלות וגם מטעם זה לא היה על הנתבעת לחשוש כי קיימות תקלות כלשהן ברכב.
- הנתבעת מבהירה כי הסבירה לתובע כבר בשלבים הראשוניים של ההתעניינות ברכב, כי היא אינה מספקת אחריות כלשהי לרכב הואיל והיא משמשת בעסקה כגורם מתווך בלבד.
- הנתבעת מציינת כי כמחווה של רצון טוב הסכימה לדאוג להעביר את הרכב מבחן רישוי שנתי הואיל והתובע ציין בפניה כי אין לו את היכולת הכלכלית לדאוג לביטוח חובה לרכב, אשר בהעדרו לא ניתן לגשת למבחן הרישוי השנתי.
- לפיכך ומתוך כוונה לסייע לתובע ולפעול להוצאתה לפועל של העסקה, נרשם הרכב בתו הסוחר של הנתבעת וזאת לצורך ביצוע מבחן הרישוי.
- הנתבעת מציינת כי הרכב עבר בהצלחה את מבחן הרישוי השנתי, דבר אשר יש בו כדי ללמד, כי לא היו ברכב בעיות מכאניות.
- הנתבעת טוענת כי הרכב היה ברשותו של התובע 24 שעות בהן עשה בו שימוש ורק לאחר מכן שב לצורך השלמתה של עסקת המכר ולא היו לתובע טענות כלשהן במועד זה.
- הנתבעת מכחישה את הטענה כי לרכב לא היה הילוך רוורס ומכל מקום שבה וטוענת כי לא הייתה לה אפשרות כלשהי לדעת את מצב הרכב לאשורו.
- הנתבעת מוסיפה וטוענת כי רק לאחר שבוע פנה אליה התובע וציין כי קיימת בעיה בנורית לוח השעונים, אולם לדברי התובע בבדיקתו במוסך טויוטה התקלה בנורית אופסה ונאמר לה כי ככל שתדלק הנורית פעם נוספת, כי אז קיימת בעיה בגיר, אולם גם בשלב זה לא התלונן התובע על בעיה בהילוך האחורי.
- לאחר מספר ימים נוספים שב התובע ודיווח על תקלה בהילוך האחורי והוברר בבדיקתה כי הרכב תקול.
- הנתבעת ניסתה לסייע לתובע ולהציע לו הצעות לתיקון והתובע השיב לה כי הוא יבדוק מה לעשות.
- כל אותה העת המשיך התובע לעשות שימוש יומיומי ברכב.
- לנוכח מצבו הכלכלי של התובע, כפי הסתבר לנתבעת, הציעה האחרונה מספר אופציות חלופיות במטרה לסייע לתובע, אולם הלה דחה את כל ההצעות.
- הנתבעת טוענת כי התובע לא הוציא ולו שקל מכיסו לתיקון ליקוי כלשהו ועודינו משתמש ברכב ומפיק ממנו תועלת והנאה ומכל מקום לא נקט פעולה כלשהי להקטנת נזקו.
- הנתבעת מציינת כי בבירור שערכה בשלב מאוחר הובהר לה כי התובע הוליך אותה שולל ולא סיפר לה בטרם העסקה כי רכבו היה מעורב בתאונות קודמות לרבות פגיעה בשילדה ועל כן שילמה לתובע מחיר מחירון בגין רכבו ולאחר מכן נאלצה למכור את הרכב במחיר נמוך משמעותית ממחיר המחירון.
- הנתבעת סבורה כי ככל שיושת עליה פיצוי, אזי יש לחייב את מר וינר לשפותה, שכן היא הסתמכה לחלוטין על מצגיו של מר וינר והציגה את הרכב למכירה בתיווך על פי הנתונים שמסר לה מר וינר.
- לטענת הנתבעת היא לא הייתה צריכה וממילא לא הייתה יכולה לברר נתונים על הרכב ללא אישורו של מר וינר.
- כמו כן הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח קשר סיבתי בין התנהלותה לבין הנזקים והליקויים שהגלו ברכב, לא צירף חוות דעת מתאימה והאסמכתאות ממוסך לקסוס מטעם התובע אין בהן כדי לאשש את תביעתו.
- הנתבעת סבורה כאמור בכתב הגנתה, כי היא נהגה כלפי התובע בתום לב וביושר וכי הדין בישראל מטיל דווקא על כתפי התובע כקונה חובת זהירות מוגברת בבחינת "ייזהר הקונה".
- על כן משבחר התובע לוותר על זכותו לבצע בדיקה מעמיקה לרכב בטרם סיכום העסקה אזי הוא אינו יכול להישמע בטענה כי הוא זכאי לביטול העסקה בגין פגמים אלו ואחרים אשר לטענת הנתבעת אינם בשליטתה.
טענות הצד השלישי- מר וינר
- מר וינר בפתח כתב הגנתו טוען כי אינו צד לסכסוך שהתגלע בין הצדדים וכי התנהלותה הכושלת של הנתבעת כלפי התובע וכלפיו מהווה נגזרת ישירה לתביעה שהוגשה כלפיה.
- מר וינר טוען להעדר יריבות כלפיו ולמען הזהירות טוען כי לנתבעת אשם תורם בשיעור מלא.
- מר וינר מפנה לנוסח זכרון הדברים בין התובע לנתבעת במסגרתו נכתב והוסכם בזו הלשון-
"שני הצדדים מצהירים כי בדקו את הרכב, את מצבו החיצוני והמיכני, את טיבו את מיסמכיו ו/או רשיונות הרכב וכי מוותרים על כל תביעה או טענה הנובעת מהגורמים הנזכרים אחד כלפי משנהו"
ועל כן סבור מר וינר,כי אין לו אחריות כלפי הנתבעת.
- מר וינר מבהיר כי כבר בשלב בו הועמד הרכב במגרש המכוניות של הנתבעת, הוא אמר לה כי הרכב בעבר היה שייך למנכ"ל בנק הפועלים ולאחר מכן הועבר לבעלותו הפרטית.
- לטענת מר וינר הוא סיפר לנתבעת כי הרכב היה שייך בעבר למר שלמה נחמה-מנכ"ל בנק הפועלים והוא היה נהג יחיד ברכב ועל כן טענה הנתבעת כי במצב דברים זה עסקינן בבעלות פרטית.
מר וינר סבר בתום לב כי הואיל וזהו תחום עיסוקה של הנתבעת ולה המומחיות בתחום, אזי סיווג הרכב כפי שקבעה הינו מתאים ונכון.
- לטענת מר וינר מי שערך את טופס ההצהרה של צד ג' היה נציג הנתבעת בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי ולאחר שמר וינר שטח בפיו את כל ההיסטוריה של הרכב.
- לטענת מר וינר הרכב היה תקין ושימש אותו בנסיעותיו עד למסירתו למגרש הנתבעת וככל שהנתבעת הייתה פועלת במסירות, מקצועיות ואחריות, אזי לא היה מנוהל ההליך המשפטי דנא.
הראיות
- מטעם התובע הוגש תצהירו ,תצהיר אביו- מר משה דייסי ובנוסף הוגשה חוות דעת טכנית של מאיר אדרי.
- מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר טל שוקרון, אשר ערך את עסקת המכר עם התובע וכן תצהיריהם של אושרי כהן-עובד הנתבעת, יצחק אבן סבן-מנהל הנתבעת בשכר וכן תצהירו של מר ניר כהן-מנהל מוסך בטבריה שעיקר התמחותו בטיפול ושיפוץ גירים אוטומטיים לרכב.
- מטעם הצד השלישי הוגש תצהירו וכן חוות דעתו של השמאי - עמוס שמעון .
דיון והכרעה
- בטרם נכנס בעובי הקורה, אציין כי הנתבעת זנחה בסיכומיה את טענתה כי דין התביעה להימחק מן הטעם כי הוכתרה בכותרת "סדר דין מהיר" ועל כן לא אדון בטענה זו.
- לצורך הכרעה בתביעה זו, עלינו לדון במצגים שהוצגו לתובע עובר להתקשרותו בעסקת המכר ובשאלת אחריותה של הנתבעת למצגים שהוצגו.
ככל שייקבע כי המצגים שהוצגו על ידי הנתבעת, אכן היו מצגי שווא אשר בעתיים הוטעה התובע כטענתו, כי אז עלינו להידרש להודעת צד שלישי ששוגרה לצר וינר ולדון באחריותו למצגים, אשר כפי הנטען על ידי הנתבעת נמסרו לה ממר וינר.
- טענתה המרכזית של התובעת בתביעה זו, החוזרת גם בסיכומיה, הינה, כי הרכב נמכר על ידה לתובע בעסקת תיווך וכי אין לה כל אחריות בכל הקשור לרכב.
הנתבעת מפנה לאמור בזיכרון הדברים שנערך בינה לבין התובע- נ/1, בו נרשם כהאי לישנא:
"... הערות: ידוע לקונה שהרכב בתיווך ונמכר ללא אחריות מצד טרנד קאר".
- בנסיבות המקרה שבפנינו, הגם שנכתב ב-נ/1 כי הרכב נמכר בתיווך, ספקני אם אכן עסקינן בעסקת תיווך ולו מן הטעם כי העסקה בפועל לא נערכה בין המוכר-מר וינר לקונה-התובע, אלא נערכה בפועל בין התובע לנתבעת והיא זו שקבלה את התמורה בגין מכירת הרכב.
כמו כן ובנוסף, הרכב נרשם על שמה של הנתבעת בטרם הועבר על שמו של התובע.
- אולם אף אם אניח כטענתה של הנתבעת, כי אכן המדובר בעסקת תיווך, אין בכך לטעמי כדי לאפשר לנתבעת להתנהל תוך "עצימת עיניים" ולפטור את הנתבעת מאחריות כלשהי למצגים אותם הציגה בכל הנוגע לרכב וזאת כפי שאבאר להלן.
- הנתבעת הינה חברה העוסקת במכירת רכבים משומשים ובשל כך היא נושאת באחריות מוגברת כלפי רוכשי הרכבים ועליה חל חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) תשס"ח – 2008.(להלן: "החוק").
- חברה כדוגמתה של הנתבעת, בשונה מאדם פרטי המוכר רכב, הינה בעלת ידע וניסיון בתחום הרכב והמכונאות וכך היא מצטיירת על ידי רוכשי רכב פוטנציאליים. גם כאשר עסקינן בעסקת תיווך רכב, אין הנתבעת רשאית לפטור עצמה מאחריות למצגים אודות כלי הרכב אותם היא מוכרת לרוכשים ולחסות תחת אדרתו של בעל הרכב אותו היא מוכרת ולהסתמך עליהם לחלוטין וזאת ללא בדיקה ובקרה מצידה.
- לנתבעת והממונים מטעמה, ידע מקיף ורחב, מעבר לידע הרגיל של אדם פרטי והיא מחויבת למסור לתובע את כל המידע בהתאם לחוק.
- מחקירת עדי הנתבעת עולה, כי הנתבעת לא מילאה את הוראות החוק, בכך שלא מסרה טופס של גילוי נאות (ראה פרוטוקול מיום 8.2.2017- עדות אושרי כהן עמ' 8 ש' 1-4, עדות טל שוקרון עמ' 17 ש' 16-19 )
- אציין כי בסופה של דרך הודתה הנתבעת בסיכומיה, כי אכן לא מילאה אחר הוראות החוק, אולם לשיטתה אין במחדל זה כדי להטיל בנתבעת מום כלשהו שיהא בו כדי להשליך על שלימות העסקה שנערכה עם התובע וממילא אין בכך כדי להביא לביטולה של העסקה.
- איני שותפה לעמדתה של הנתבעת. לטעמי, החוק קובע חזקה לפיה, עוסק ברכב שאינו פועל בהתאם לסעיף 4 (א)(2) לחוק, מנוע ומושתק מלהעלות טענה כלשהי בנוגע לגילוי, ביחס לנתונים אודות מצב הרכב וקובע חזקה לפיה, העוסק במכירת רכב, לא גילה את מצב הרכב.
- לטענת הנתבעת, ממילא הפרטים הנדרשים בטופס גילוי נאות מופיעים בהסכם בין הצדדים ועל כן אין משמעות לכך שלא נמסר טופס גילוי נאות (ראה עדותו של מר אושרי כהן עמ' 7 ש' 21-23,עמ' 8 ש' 1-13 לפרוטוקול מיום 8.2.2017)