--- סוף עמוד 16 ---
התאגידים, המבצעים פעילויותיהם באמצעות חברות בנות, חברות נכדות וכד', ויש חשיבות לא מבוטלת להכרה במנגנון התביעה הנגזרת בכלל, כמו גם במנגנון התביעה הנגזרת הכפולה במקרים מסוימים. אולם, יש לעשות שימוש במנגנון זה בתום לב ובמקרים נדירים [ש]בהם עולה באופן מפורש צורך מוצדק, ראוי, וחוקי" (שם, פסקה 4.6).
בהתייחס לפסקי הדין בעניין שטרית ובעניין טלבי, ציין בית המשפט:
"יש במקרה זה [עניין טלבי] כדי להוות דוגמה נוספת לכאורה לנסיבות [שבהן] תיתכן קבלה של תביעה נגזרת כפולה: הבקשה לאישור תביעה נגזרת כפולה הוגשה על ידי בעל מניות מיעוט בחברת האם – בנק [ה]פועלים, בשם חברת הבת – בנק קונטיננטל, שנמצאת בבעלות חלקית של בנק הפועלים כשעילות התביעה היו ביחס לבעלי המניות בחברת הבת עצמה ולפעולות שבוצעו במסגרת פעילותה. שני פסק דין אלה [עניין שטרית ועניין טלבי] מתייחסים למצבים [ש]בהם קמו לכאורה עילות תביעה ישירות נגד בעלי המניות ונושאי המשרה בחברת הבת" (שם, פסקה 4.4).
- פסק הדין המרכזי ניתן כאמור בעניין בן-עמי, שם נידונה הסוגיה לראשונה והוכרעה שלא במסגרת הערות אגב. באותו מקרה צידד השופט ח' כבוב בהכרה ביכולת להגיש תביעה נגזרת כפולה. לדבריו:
"סבורני שבעידן העכשווי ישנה חשיבות להכרה בתביעה הנגזרת הכפולה בדין הישראלי באותם מקרים שקשה ואף בלתי אפשרי להפריד בין שתי ישויות משפטיות (חברת בת הנשלטת באופן מלא ע"י חברת האם) ובעל מניות מיעוט המחזיק במניות חברת האם, עלול למצוא עצמו בפני חסמים ומכשולים טכניים המונעים ממנו למצות את זכויותיו עפ"י דין, לרבות הזכות להגיש תביעה נגזרת – באותם מקרים [ש]בהם ברור שהנזק שנגרם לחברת הבת עקר מחדלים/כשלים/ עוולות ואף המקרים של חשש למעשים פליליים – עלול להשפיע על ערך המניות של חברת האם, וכפועל יוצא מכך, לגרוע משווי מניותיו של בעל מניות המיעוט...
[ל]נוכח המציאות התאגידית המודרנית העדר אימוץ של תורת 'התביעה הנגזרת הכפולה' יוביל לריקון מתוכן של אפקטיביות כלי התביעה הנגזרת ו[ל]איונו וממילא יפגום גם בצורך וביכולת הפיקוח על אורגנים של תאגידים והכל במחיר של טענות 'פרוצדוראליות' חסרות בסיס... ומוצע כי המחוקק יכניס מפורשות אפשרות הגשת תביעה נגזרת באופן זה.
--- סוף עמוד 17 ---
במציאות העכשווית של המשק הכלכלי בישראל, הסובל מריכוזיות לא מעטה (במובן של חברות ציבוריות רבות, ואולי רבות מדי, הנשלטות על ידי בעל שליטה יחיד או [על ידי] קבוצת שליטה) וכפועל יוצא מכך של תאגידים גדולים המקימים לעתים חברות בת לצורך מייזמים מיוחדים או פעילות נפרדת, או כאשר חברת האם הינה חברת אחזקות בלבד השולטת באופן מוחלט בחברת הבת – אין להציב חסמים ומכשולים טכניים ובירוקרטיים בפני בעלי מניות המיעוט למיצוי זכויותיהם המוקנות להם בדין, ויש להבטיח שזכויות אלה, לרבות הגשת תביעה נגזרת, תזכנה לעידוד ו[ל]תמיכה כדי להגביר את היעילות ו[את] האפקטיביות של הפיקוח ו[את] תקינות הממשל התאגידי" (שם, פסקה 49; ההדגשות במקור).