מנקודת המבט של הצורך לשמר את עוצמתו ו[את] יעילותו של מוסד התביעה הנגזרת, סבורני כי יש לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם חברת-בת, אף שבעל המניות בחברת האם, המבקש לתבוע בשמה, אינו בעל
--- סוף עמוד 15 ---
מניות בה. אפשרות זו הוכרה, כאמור, בדין האמריקני ואין כל מניעה, לדעתי, להכיר בה במשפט ארצנו, כפי שהוכר והוכנס בזמנו למשפטנו מוסד התביעה הנגזרת. הענקת אפשרות זו תגביר ותהדק את הפיקוח על פעילותם של האורגנים בתאגידים הגדולים, [ש]בהם משקלם ומעמדם של בעל המניות, או החבר הבודד בתאגיד, קטן ביותר, אם לא אפסי, ובשל כך נמנעת מהם, בדרך-כלל, הגנה יעילה ואפקטיבית על זכויותיהם בתאגיד ועל זכויות התאגיד עצמו (אם סבורים הם כי הן נפגעו כתוצאה ממעשים בלתי ראויים של האורגנים שלו)" (ההדגשות הוספו – מ.נ.).
המלומד Arad Reisberg כתב, בהתבסס על פסק הדין הנ"ל ועל פסיקה נוספת של המשפט המקובל (שתיסקר בהמשך), כי הרציונל נעוץ בצורך לחשוף מעשים אסורים באשכול חברות, במקרים שבהם הדירקטוריון עצם עיניו ביחס למעשים אלה. הוא ציין כי אם לא תותר הגשת תביעה נגזרת מרובה בנסיבות אלה, יגביל הדבר במידה רבה את השימוש בתביעה נגזרת אף במקרים קשים של מרמה ושל ניצול, שלרוב דירקטוריון החברה האם לא היה מעורב בהם (ראו: Arad Reisberg, Shadows of the Past and Back to the Future: Part 11 of the UK Companies Act 2006 (in)action, 2 ECFR 220, 242 (2009)).
- בע"א (מחוזי י-ם) 7438/05 בתיה אחזקת נכסים בע"מ נ' טוסקלי [פורסם בנבו] (4.1.2007) אישר השופט נ' סולברג הגשת תביעה נגזרת כפולה ובת"א (מחוזי ת"א) 1266/03 טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (19.2.2007) (להלן: עניין טלבי) אישר השופט ע' בנימיני גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת כפולה – בשני המקרים לא נדרש בית המשפט לדיון בשאלה גופה.
- התייחסות נוספת לנושא מצויה בפסק דינו של השופט י' שינמן בתנ"ג (מחוזי מרכז) 19646-04-10 וילסון נ' אימאג'סט אינטרנציונל אן.וי [פורסם בנבו] (15.5.2011), אשר דחה על הסף בקשה לאישור תביעה נגזרת שהגישו בעלי מניות בשם חברות בנות, מן הטעם שלא הוכח שלחברות הבנות קיימת עילת תביעה בנסיבות המקרה. באותו מקרה היה מדובר בפעולות שנעשו בחברה האם, אשר היו להן לפי הטענה השפעה על החברות הבנות ופגעו בהן. באשר לאפשרות הכללית לנקוט הליך של תביעה נגזרת במסגרת אשכול חברות, ציין בית המשפט:
"מכשיר התביעה הנגזרת הוא מכשיר חשוב ויש לשמר את יעילותו ו[את] עוצמתו כמכשיר לפיקוח על נושאי משרה בתאגידים ועל זכויות בעלי מניות המיעוט. אמנם, בעולם המודרני בארץ ובעולם הולכים ומתרבים