--- סוף עמוד 29 ---
הרצון של הפרט, תוך מתן הגנה ראויה לנושים, [ל]בעלי מניות ו[ל]אחרים הזקוקים לה בנסיבות מתאימות" (ההדגשות הוספו – מ.נ.).
בהמשכם של דברי ההסבר צוין עוד כי "הצעת הועדה לא כללה פרק על אשכול החברות (הקונצרן), אף שהיתה מודעת לכך כי עניין זה הוא בעל חשיבות בישראל, לאור מבנה החברות הקיימות בה" (שם).
דברים אלה חשובים במיוחד לענייננו, וזאת על רקע העובדה שבתי משפט זרים רבים נדרשו לשאלה אם ההסדר הסטטוטורי שנקבע לעניין תביעה נגזרת מעגן הסדר שלילי ושולל את זכות העמידה של מי שלא נכללו בחוק להגיש תביעה נגזרת, אם לאו. לבירורהּ של שאלה זו בהקשר לחוק החברות בישראל, אפנה עתה.
- בסעיף 1 בחוק החברות נקבע כאמור כי תביעה נגזרת היא בין היתר תביעה שמגיש בעל מניות בגין עילת תביעה של החברה. המשיבות בענייננו טענו כי זכות העמידה להגיש תביעה נגזרת מוענקת רק לבעל מניות בחברה אשר לה קיימת עילת התביעה; ובלשון אחרת כי מדובר בהסדר שלילי השולל מבעל מניות של החברה האם את היכולת להגיש תביעה נגזרת בשם חברה אחרת שבקונצרן החברות (בת, נכדה וכו').
אני סבורה כי נקיטת עמדה כי מדובר בהסדר שלילי מתעלמת מתכלית החוק. בהצעת החוק צוין כי התכלית של הליך התביעה הנגזרת היא לפתור את הבעיה המתעוררת כאשר "האורגנים המוסמכים של [החברה] אינם רוצים, או אינם מסוגלים, למצות את הסעדים המשפטיים" בשם החברה (שם, עמוד 73). התביעה הנגזרת מיוסדת על הרעיון שיש להעביר את כוח התביעה במעלה הדרגים, מהאורגנים לדירקטוריון, וממנו לאספה הכללית ואף לבעלי המניות באופן אינדיווידואלי – והכול במטרה למנוע מצב שבו יישארו בעלי המניות ללא סעד. הפתרון שננקט בחוק, בדומה למקרים רבים אחרים, אינו מושלם. הוא אינו מתמודד עם הסוגיה הסבוכה של קונצרן חברות – ובשים לב לדברים שצוטטו לעיל, יתכן שבמכוון. אכן, חוק החברות "לא [נועד] ליצור חסר מכוון" (הצעת החוק, עמוד 8). כך בכלל, כך בסוגיית התביעה הנגזרת בפרט. זאת בעיקר בשים לב לכך שעובר לחוק החברות, לא נתעוררה כאמור בפסיקה בישראל הסוגיה של תביעה נגזרת מרובה; ואף בפסיקה הזרה מדובר היה בנושא שטרם הבשיל דיו, כפי שנסקר בהרחבה. אילו אכן נועד היה החוק לשלול אפשרות זו – הדעת נותנת שהוועדה או הצעת החוק היו מתייחסות לכך במפורש.
--- סוף עמוד 30 ---
ג. תביעה נגזרת ודוקטרינת הרמת מסך
- דיני החברות מבוססים על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת. לפי עקרון זה, מפריד "'מסך' [ההתאגדות] בין זכויותיה וחובותיה של החברה לבין זכויותיהם וחובותיהם של בעלי מניותיה, בין תכונותיה של החברה לבין התכונות של בעלי המניות" (הצעת החוק, עמוד 12). התביעה הנגזרת מהווה על כן חריג לעקרון זה. בנסיבות המתאימות מתאפשר לבעל המניות "להתגבר" על מסך ההתאגדות ולהגיש תביעה בשם החברה. זו היא למעשה הרמת מסך. לפי דוקטרינה זו, במקרים שונים ניתן "להתעלם" ממסך ההתאגדות ולהגיע מבעל המניות לחברה ולהיפך. כפי שאראה להלן, תביעה נגזרת מהווה מעין מקרה פרטי של הרמת מסך.
- דוקטרינת הרמת המסך מעוגנת כיום בסעיף 6 בחוק החברות. אתמקד בהוראת סעיף 6(ב), שלפיו:
| הרמת מסך | 6. (א) [...] |