אשר שלטה, מצידהּ, בחברות המוחזקות על-ידהּ (ככל שאלה היו קיימות). שליטה היא מונח מורכב, בעל פנים רבים, אשר משמעותו משתנה בהתאם להקשר ולנסיבות (עע"מ 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אין.סי) בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נו(2) 97, 116-113 (2001) (להלן: עניין חדשות ישראל); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3 253, 287-286 (1984) (להלן: עניין קוסוי); ראו גם הסקירה בפסק דינו של השופט ח' כבוב בת"א (מחוזי ת"א) 48851-02-12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' אולטרה שייפ מדיקל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקות 115-95(16.7.2012) (להלן: עניין אולטרה שייפ)). השאלה שלפנינו היא מה היא שליטה, בהקשר לסוגיה הקונקרטית הנידונה: מה היא שליטה בגדרי שרשרת החזקות – בין דרגה אחת לבין מִשְנָתַהּ – המצדיקה לאפשר את "העלאתה" של הזכות להגיש תביעה נגזרת במעלה שרשרת ההחזקה, כך שיתאפשר לבעל מניות בחברה האם להגיש תביעה נגזרת מרובה בשל עילת תביעה השייכת לאחת מבין החברות המוחזקות?
- סעיף 1 בחוק החברות מורה כי אמצעי שליטה הם "כל אחד מאלה: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה; (2) הזכות למנות דירקטור של חברה." אשר להגדרת "שליטה", נאמר באותו סעיף כי משמעותו של ביטוי זה היא בהתאם לאמור בחוק ניירות ערך. בסעיף 1 בחוק ניירות ערך נקבע:
שליטה – היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד.
חוק ניירות ערך מרחיב את האמור בחוק החברות באשר לאמצעי שליטה ומכליל בגדרם, בין היתר, גם את הזכות למנות את מנהלו הכללי של התאגיד (שם; לדיון בסוגיית אמצעי שליטה בתאגיד, ראו עניין חדשות ישראל, עמודים 117-116).
משילובן של ההגדרות הנ"ל מחוק החברות ומחוק ניירות ערך עולה כי המבחן לקיומה של שליטה הוא איכותי. הוא דורש שלגורם ה"שולט" תהא היכולת לכוון את פעילותו של התאגיד. לצד זאת קבוע בחוק ניירות ערך מבחן עזר, הוא חזקת שליטה: החזקה בחמישים אחוזים או יותר מאמצעי השליטה מצביעה, לכאורה, על קיומה של שליטה (עניין חדשות ישראל, עמוד 114). אולם, אין מדובר בחזקה חלוטה (ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פ"ד סב(2) 437, 484-480 (2007) (להלן: עניין רייכרט)). יתכן שלמרות החזקה במעל חמישים אחוזים, לא תתקיים