המיעוט בפני שוקת שבורה וללא כל סעד. סיטואציה זו עולה, ניתן לטעון, אף כדי קיפוח המיעוט. במקרה כזה, אפוא, ברור כי תתאפשר הגשת תביעה נגזרת מרובה.
- השאלה המורכבת יותר היא מה דינה של החזקה רק בחלק ממניות החברה הבת, כלומר כשיש לחברה הבת בעלי מניות נוספים. מתי ניתן לומר כי מתקיימת שליטה במורד שרשרת ההחזקות? במאמרNote, Examination of Multiple Derivative Suit, עמוד 936, נעשתה הבחנה בין שני מצבים עובדתיים שבהם מתקיימת שליטה באשכול חברות:
"[…] In multiple derivative situation control exists, if at all, in one of two forms:
Internal control – internal control exists where the plaintiff-shareholder's corporation controls the injured corporation or controls the intermediate corporation which may or may not control the injured corporation. If, in a triple derivative, the intermediate corporation does control the injured corporation, the situation will be referred to as 'total internal control.'
Common External Control – control of this type exists where control of both or all three corporations is centered in the hands of a single external person or corporation."
המצב העובדתי הראשון מכונה שליטה פנימית (internal control). שליטה פנימית מתרחשת כאשר החברה האם שולטת במישרין בחברה שנפגעה (injured subsidiary), או בעקיפין: קרי, החברה האם מחזיקה בחברה א' (intermediate), המחזיקה בחברה שנפגעה (injured subsidiary). שליטה פנימית משקפת למעשה שרשרת החזקה רגילה, כלומר החזקה פירמידלית: חברה אם, שתחתיה חברה בת, תחתיה חברה נכדה (ואף, לעתים, דרגות החזקה נוספות). מצב שבו קיימת שליטה במורד כל דרגות ההחזקה, מכונֶה שליטה פנימית מוחלטת (total internal control). במצב כזה מוצדק לאפשר הגשת תביעה נגזרת מרובה. שכן, החברה האם יכולה באמצעות שליטתהּ למנוע מהחברה הנפגעת להגיש תביעה נגד הגורם הפוגע, למנוע מהחברות המחזיקות בנפגעת להגיש תביעה נגזרת (רגילה או מרובה) ולהימנע בעצמה מלהגיש תביעה נגזרת מרובה. הגורם האחרון שנותר הוא בעלי המניות של החברה האם ובעלי מניות המיעוט של החברות המוחזקות. אם לא יתאפשר למי מהם להגיש תביעה נגזרת מרובה, ייסתם הגולל על עילת התביעה של החברה הנפגעת, שתיוותר ללא סעד (Ryan v. Leavenworth, A. & N.W. Ry., 21 Kan. 365, 404 (1879)). כך, מוגשם העיקרון שלפיו "No wrong [be left] without a remedy" (עניין General Rubber, עמוד 23).