--- סוף עמוד 41 ---
המקרה המורכב יותר הוא כאשר מתקיימת שליטה פנימית חלקית (רק בחלק מבין דרגות ההחזקה), או שלא מתקיימת שליטה כלל (באף אחת מבין הדרגות). האם במקרה כזה יוכלו בעלי מניות של החברה האם להגיש תביעה נגזרת מרובה, בגין עילת תביעה של חברה אשר אינה נשלטת (במישרין או בעקיפין) על ידי החברה האם? ככלל, נראה כי התשובה היא שלילית. כעולה מהניתוח עד כה, ביסוד הדוקטרינה של תביעה נגזרת בכלל ותביעה נגזרת מרובה בפרט עומדת השאיפה לאפשר לחברה הנפגעת לקבל סעד במקרה שבו זה נמנע ממנה. במקרה של שליטה פנימית חלקית או של העדר שליטה, קיימים גורמים אחרים היכולים להעניק לחברה הנפגעת את הסעד הזה (למשל: חברות מוחזקות בשרשרת ההחזקה אשר אינן נשלטות על-ידי החברה האם ועל כן יכולות להגיע להחלטה עצמאית; השוו:Fischer v, CF & I Steel Corporation, 599 F.Supp. 340, 347 (D.C.N.Y. 1984)). כאשר אכן קיימים גורמים כאלה, פוחתת הנטייה לאפשר לבעל מניות של חברה הנעדרת שליטה להגיש תביעה נגזרת מרובה (ראו: Painter, Double Derivative Suits, עמוד 151). נראה כי ניתן להשקיף על כך כשאיפה להקנות ל"תובע הנכון (והמתאים) ביותר" את זכות התביעה.
- בספרות נסקרו עם זאת מספר דוגמאות למקרים שעשויים להצדיק הגשת תביעה נגזרת מרובה גם במקרה של העדר שליטה. למשל, כאשר בהחלטתו להימנע מהגשת תביעה נגזרת, חורג דירקטוריון החברה משיקול-דעת עסקי סביר או מפֵר את חובת האמונים שהוא חב לבעלי המניות, באופן העולה כדי "בזבוז" של נכסיהּ של החברה האם (שם, עמוד 154). לפי תפיסה זו, הדירקטוריון צריך לקבל החלטות שהן בטובתהּ של החברה. לשם כך הוא נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי (business judgment rule). ככלל, בטובתה של החברה למקסם את נכסיה ובכלל זאת לנצל זכויות תביעה הקיימות לה. לכן, נדרשת סיבה ראויה להצדקת סירובו של הדירקטוריון לאכוף זכות תביעה. בהעדרהּ של סיבה כאמור ובקבלת החלטה החורגת משיקול הדעת העסקי הרגיל – חורג הדירקטוריון מתפקידו ונוהג שלא על-פי הנדרש ממנו. ניתן אף לטעון כי במקרה כזה ישנו חשש שהדירקטוריון מונחה ממניעים או משיקולים זרים. בנסיבות אלה מוצדק אפוא לכאורה, על-אף העדר שליטה במורד שרשרת ההחזקה, לאפשר לבעל מניות של החברה האם להגיש תביעה נגזרת מרובה בשם החברה המוחזקת בעלת זכות התביעה הישירה. סוג נוסף של מקרים שעלה בספרות מתמקד בסיטואציות שבהן החלטת הרוב אינה יכולה לחייב את המיעוט, למשל אם לפי תקנון החברה נדרשת בסוג כזה של החלטות הסכמה של מלוא בעלי המניות או של אחוז כה
--- סוף עמוד 42 ---