בעניינים מסוימים (ראו, למשל: הפ"ב (מחוזי ת"א) 32154-09-12 פוזננסקי נ' Investments Luxemburg S.A.R.L Almond, [פורסם בנבו] פסקה 8 (17.3.2013), שם נקבע כי במקרה של מבוי סתום יופנה העניין לבוררות; עניין Halle, עמוד 1021). להסכם מסוג זה בדיוק הגיעו בענייננו החברה הבת וקבוצת עזרא ביחס לחברה הנכדה, הסכם שכונה בין הצדדים לפנינו "הסכם לשליטה משותפת." עיקרי ההסכם, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי, היו:
" – דירקטוריון החברה יורכב משתי קבוצות דירקטורים כאשר לכל קבוצת דירקטורים יהיה מספר קולות כמספר הדירקטורים שמונו על ידי אותו צד (שני קולות) גם אם נכח רק דירקטור אחד מטעם אותה קבוצה.
– כל החלטה בדבר שינוי מצבת הדירקטוריון או הוספת דירקטור תתקבל פה אחד על ידי [החברה הבת] וקבוצת עזרא.
– כלל החלטות החברה יתקבלו פה אחד על ידי [החברה הבת] וקבוצת עזרא" (ההדגשות במקור – מ.נ.).
על בסיס הוראותיו של הסכם זה הסיק בית המשפט כי לחברה הבת קיימת שליטה בחברה הנכדה, בשים לב לכך שהיא זכאית למנות מחצית ממספר הדירקטורים. בית המשפט קבע כי "התלות המוחלטת של צד אחד במשנהו בגין הצורך לקבל החלטות פה אחד, גורמת לכך כי לכל אחד מהצדדים להסכם השליטה – מוקנית היכולת האפקטיבית המהותית לכוון את עסקי החברה הנכדה."
- מסקנתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עליי. הסכם השליטה המשותפת בין שני בעלי המניות היחידים של החברה הנכדה מעניק כוח משמעותי לכל אחד משני בעלי המניות. אף המבקשות עצמן מסכימות כי כך הדבר, אולם הן מסיקות מעובדות אלה מסקנה שונה: לשיטתן, הכוח הרב הנתון לבעל המניות הנוסף מעניק לו זכות וטו בהחלטות החברה ועל כן לא ניתן לומר כי קיימת לחברה הבת שליטה. טענה זו לוקה בסתירה פנימית, שכן באותה מידה אף לחברה הבת מוקנית זכות וטו, ועל כן לפי אותו קו טיעון יש לומר כי גם לבעל המניות הנוסף אין שליטה. אם תאמר כן, יימצא כי אין בנמצא שום גורם השולט בחברה הנכדה – המחזיקה, יש לזכור, בנכס ששוויו למעלה מ-200 מיליון ש"ח. תוצאה זו אין לקבל. בין אם נשקיף על הסיטואציה המתוארת ככזו שבה לכל אחד מבעלי המניות קיימת שליטה בנפרד; ובין אם נשקיף עליהם כעל שולטים במשותף – בבחינת מִקְשָה אחת – מכוח הסכם השליטה המשותפת, התוצאה אחת היא. החברה הנכדה נשלטת – ביחד או לחוד – על-ידי בעלי מניותיהּ. העובדה שהחלטות עסקיות התקבלו כדבר שבשגרה בחברה הנכדה – ובהן ניתן לסקור את הענקת האופציה מושא הבקשות שלפנינו, את הארכתה ואת מימושה – מצביעה על כך
--- סוף עמוד 46 ---