הפער בין בעלות לשליטה, האופייני מאד לפירמידות, עלול להיות בעל השלכות שליליות על המשקיעים. בעל השליטה בפירמידה כמעט ואיננו חשוף להפסדי הון, משום שאחוזי הבעלות שלו בחברת הפער קטנים. לעומת זאת, במקרה שחברת הפער תצליח - יוכל בעל השליטה לנצל את שליטתו בפירמידה על מנת לתעל את הרווחים לכיסו הפרטי: מאחר שהוא שולט בפועל בחברת הפער – באפשרותו לנתב את רווחיה במעלה הפירמידה, לעבר חברות בהן אחוזי הבעלות שלו גדולים יותר. תופעה זו, המכונה תיעול (tunneling), יכולה להתבצע למשל באמצעות עסקאות למכירת שירותים במחיר מופקע, מתן הלוואות בריבית בעלים גבוהה וכיוצא בזה. עמדה על כך
--- סוף עמוד 59 ---
לאחרונה הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות"), אשר הקדישה חלק ניכר ממסקנותיה לדיון בתופעת הפירמידות בישראל. בסיכום הדברים נכתב כי הפער בין הבעלות לשליטה בפירמידות -
"גורם להחמרת ניגוד העניינים האפשרי בין בעל השליטה ובין יתר המשקיעים )בעלי מניות המיעוט(. ניגוד עניינים זה יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים - תיעול רווחי החברה על ידי בעל השליטה, ביצוע השקעות בלתי יעילות, יצירת סיכון עודף, ניהול בלתי יעיל ועוד. תופעות אלו גורמות לנזקים גם ברמת המשקיע הבודד וגם ברמת המשק כולו" (הוועדה להגברת התחרותיות במשק טיוטת המלצות 17, 79-80, 156 (20111)).
הוועדה מצאה, בהתבסס על מחקרי בנק ישראל והרשות לניירות ערך, כי רבות מהקבוצות העסקיות הגדולות בישראל הן במבנה של פירמידה, וכי הן מחזיקות בעיקר שווי שוק ההון – כ-68%. על פי הממצאים דרגתן של 80% מהקבוצות העסקיות היא לפחות 2, דהיינו שלחברת-האם בקֳדקוד הפירמידה יש חברה-נכדה או אף יותר מכך. כאמור, הפער בין בעלות לשליטה הולך ומתרחב ככל ששרשרת האחזקות מתארכת.
מכאן מובן גם הקשר לענייננו. הצורך להגיש תובענה נגזרת נוצר, כאמור, כאשר החברה איננה ממצה את זכויותיה. נראה כי חשש זה עלול להתעורר באופן מוגבר בשוק הישראלי, כאשר המציאות היא שחברות רבות מסונפות למבנה פירמידאלי: לחברות המצויות במעלה הפירמידה מוענק כוח רב, המאפשר להן להשפיע ואף להכתיב את צעדיהן של חברות המצויות בתחתית הפירמידה. לא יהא זה מפתיע לראות כיצד חברה-נכדה משרתת בפועל את האינטרסים של חברה המצויה גבוה יותר במבנה הפירמידה. לנוכח מציאות זו, הרווחת ביתר שאת בישראל, סבורני כי תובענה נגזרת מרובה עשויה לשמש כלי נוסף לריסון בעיות הממשל התאגידי שמתעוררות בפירמידות (לעיון נוסף על אודות תופעת הפירמידות והשלכותיה ראו מאמרם של יוג'ין קנדל, ישי יפה, קונסטנטין קוסנקו ורנדל מורק – Eugene Kandel, Konstantin Kosenko, Randall Morck & Yishay Yafeh, Business Groups in the United States: A Revised History of Corporate Ownership, Pyramids and Regulation, 1930-1950, NBER WORKING PAPER NO. 19691 (December 2013); אסף חמדני ריכוזיות השליטה בישראל – היבטים משפטיים (20099)).