הזכות להגיש תביעה נגזרת
- הליך התביעה הנגזרת מאפשר לבעלי מניות בחברה או לחברי דירקטוריון החברה להגיש תובענה בשם החברה, בגין עילת תביעה של החברה, בהבדל מעילת תביעה אישית שלהם (ראו הגדרת תביעה נגזרת בסעיף 1 בחוק החברות וכן סעיף 194(א); עיינו: ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ ואח' נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ''ד נא(2) 312, 324 (1997); ע"א 52/79 סולימאני נ' בראונר, פ"ד לה(3) 617, 623 (1980) (להלן: עניין סולימאני); צפורה כהן בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות כרך ג' 439 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: צ' כהן בעלי מניות בחברה); וראו גם: ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נ' CIBEL FINANCIERE S.A, [פורסם בנבו] פסקה 14 (10.2.2011)). הליך זה מעניק "לבעל מניות 'זכות עמידה' לתבוע בשם החברה, בשל הימנעותם של האורגנים המוסמכים להגיש תביעה בשם החברה", בין אם כנגד נושא משרה בחברה, בין אם כנגד בעל שליטה בה ובין אם כנגד גורם חיצוני (רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי, [פורסם בנבו]פסקה 16 (24.12.2013) (להלן: עניין אנטורג)). הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה מוקנית באופן אוטומטי והיא טעונה אישורו של בית המשפט. אישור זה יינתן אם משתכנע בית המשפט כי "התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב" (סעיף 198(א); עניין אנטורג, פסקה 17; ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר, [פורסם בנבו] פסקה 15 (14.12.2006)). לשם השתכללות הזכות להגיש תביעה נגזרת צריכים להתקיים תנאים דיוניים שונים (סעיפים 194(ב)-(ד) ו-197; לדיון בתנאים אלה ראו: חאלד כבוב וענבל מימון בלאו "שלבים ראשוניים בהגשת תביעה נגזרת" תאגידים ט/4, 3, 8-6 (20122)).
--- סוף עמוד 13 ---
- כאמור, "זכות העמידה" להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת מוקנית בין היתר לבעל מניות בחברה. המבחן הוא החזקה במניות (ownership requirement). שקדי הוא בעל מניות של החברה האם. השאלה המתעוררת לפנינו היא אם מבחן ההחזקה במניות מתקיים כאשר עילת התביעה אינה של החברה האם, אלא של החברה הבת או של החברה הנכדה, המוחזקות – במישרין או בעקיפין, בהתאמה – על-ידי החברה האם. המבקשות, הסבורות כי במקרה כזה מבחן ההחזקה במניות אינו מתקיים, טענו כי מאחר שעילת התביעה היא של החברה הנכדה – היא בעלת הנכס מושא האופציה, מתחם טאוורס – שקדי איננו זכאי להגיש תביעה נגזרת. הצדדים כינו סיטואציה זו בתור "תביעה נגזרת משולשת" (triple-derivative action), מאחר שהחברה הנכדה מצויה בדרג השלישי בשרשרת ההחזקה. סיטואציה דומה יכולה להתעורר גם במקרה של חברות המצויות בדרגים אחרים בשרשרת ההחזקה. כך, כאשר מדובר בחברה בת, נהוג לכנות זאת "תביעה נגזרת כפולה" (double-derivative action). ובאופן כללי מכונות סיטואציות אלה – יהא "מיקום" החברה הנפגעת בשרשרת ההחזקה אשר יהא – "תביעה נגזרת מרוּבה" (multiple derivative action או"multi-tier" derivative action).
- בספרות הובעה העמדה כי יש מקום לאפשר הגשת תביעה נגזרת במקרה כזה. כבר בשנת 1981 כתב ראובן בכר במאמרו "התפתחויות בדיני התביעה הנגזרת" משפטים י"א 174, 177 (1981) (להלן: בכר "תביעה נגזרת"), מבלי לשלול קיומהּ של אפשרות זו, כי בסוגיות כגון תביעה נגזרת כפולה צריך שינחו את בית המשפט הבא להכריע בהן שיקולי צדק. פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ציין בספרו דיני חברות חדשים לישראל 406 (1989) (להלן: פרוקצ'יה דיני חברות) כי:
"מן הראוי לאפשר לבעל מניות להגיש תביעה נגזרת בשם חברת בת, או חברת בת של חברת בת של החברה שבה הוא מחזיק את מניותיו. מצד אחד, יש לבעל מניות כזה אינטרס ישיר בתוצאות התביעה, שכן עוול שנגרם במורד אשכול החברות פוגע גם באינטרסים של החברה במעלה האשכול, שבה יש לו אחזקות. מצד שני, אין ההרחבה הזו מהפכנית יתר על המידה."