(הדגשה שלי מ' א' ג')
חובת תום הלב משתלבת עם תכליתו של החוזה העסקי ודורשת מכל הצדדים לחוזה לנהוג בהוגנות, תוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. חובת תום הלב אינה דורשת אלטרואיזם וביטול האינטרס העצמי, ההפך הוא הנכון, חובת תום הלב מכירה בדאגה של צד לחוזה לאינטרס שלו עצמו, אך היא דורשת כי דאגה זו תעשה בהוגנות. דאגה לאינטרס כלכלי, שהינו חלק מן החוזה, אינה מפרה את החובה לנהוג בתום לב, וכפי שהבהיר בית המשפט העליון בע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' דלק, חברת הדלק הישראלית בע"מ, פסקה 14 לפסק הדין (2007)):
"לא כל פעולה שעושה צד לחוזה לטובתו נחשבת כפעולה בחוסר תום לב. צד לחוזה אינו חייב לפעול בניגוד לאינטרסים אשר הוכרו כלגיטימיים בחוזה, בענייננו אינטרסים כלכליים של כדאיות הפרויקט, על מנת לדאוג לרווחתו של הצד השני."
ומכאן נעבור לבחינת השאלה מתי עמידה על זכות הנובעת מחוזה מהווה חוסר תום לב.
6.3.3 משמעות תום לב ואמון בחוזי יחס וחוזי רשות
כפי שציינתי, בחוזי יחס, חוזי רשות ובחוזים הנמצאים בקצה הסקאלה, שם נמצא החוזה המוכתב, מוטלות חובות מוגברות של תום לב, על הצד החזק לחוזה. בכל אחד מהמקרים (חוזי יחס, חוזי רשות וחוזה מוכתב), הנימוקים לכך שונים, אך המשותף לכולם הוא כי רצון הצדדים באותם חוזים, בא, מנימוקים שונים, פחות לידי ביטוי. בחוזי יחס הדבר נובע מכך שמדובר
--- סוף עמוד 171 ---
בחוזים ארוכי טווח, כשהצדדים אינם צופים, ועל כן רצונם אינו בא לידי ביטוי, בנוגע לנסיבות המשתנות. בחוזי רשות וחוזה מוכתב מדובר בפערים בין צדדים לחוזה, כאשר רצונותיו של הצד החלש לא באים לידי ביטוי (לסקירת הפרמטרים המחייבים חובות מוגברות ראו: ירון אליאס, "החלתן של החובות מן המשפט הציבורי על חברות ביטוח", הפרקליט מה, 315 (תש"ס-תשס"א)).
אעמוד להלן על הצורך והמהות של חובות מוגברים של אמון ותום לב במערכות חוזיות אלו.
א. חוזי יחס
ההסבר לדרישת תום לב מוגברת בחוזי יחס relational contracts, נובעת מהעובדה שלא ניתן לייחס לצדדים רצון אמיתי ביחס להתפתחויות ותמורות שחלו במהלך השנים, אותן לא צפו ולא הסדירו מראש. כפי שציין:Roy Kreitner, "Frameworks of Cooperation: Competing Conflicting, and Joined Interests in Contract and Its Surroundings," 6 Theoretical Inq. L., 59, 89 (2005):
“…because the contractual interest may be different at formation and during performance, especially in contracts with significant relational elements, there may be good reasons to prefer protecting an interest that simply was not present at formation but arose during performance”.