--- סוף עמוד 14 ---
לדוגמה, נקבע בד"נ 22/61 קופת מלווה "העולה" ואח' נ' פקיד השומה...
...אין לראות את הוראות סעיף 32(12) וסעיף 32(13) לפקודה כממצות את קשת השיקולים שרשאי פקיד השומה לשקול בבואו לקבוע את הכנסתו החייבת של הנישום... השיקול של תקנת הציבור הוא רלוונטי בהליך קביעת הכנסתו החייבת של נישום..." (בעמ' 713-712).
י. (1) אם כן, העיקרון של תקנת הציבור ("טובת הציבור" בלשונו של השופט ברנזון בעניין מילווה "העולה", ו"תיקון עולם" בלשונם של המחברים ויתקון ונאמן) הוא שיקול רלבנטי בקביעת ההכנסה החייבת והוא עומד כנגד ההכרה בהוצאות לצורך ניכוי ממס (ראו גם ניצה אורצקי הכנסות והוצאות בלתי-חוקיות בדיני מיסים (1990) בעמ' 18-13, 59-57 (להלן אורצקי); אהרן נמדר, דיני מסים [מסי הכנסה] – מס הכנסה, מס חברות ומס רווחי הון (חלק א', 1993), בעמ' 35, 229 (להלן נמדר)). המונח "תקנת הציבור" הוגדר בפסיקתנו לא אחת:
"'תקנת הציבור' משמעותה הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים, אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת לקיים, לשמר ולפתח... 'תקנת הציבור משקפת את אושיות היסוד של הסדר החברתי...' (הנשיא שמגר בע"א 661/88 חיימוב נ' חמיד ואח', פ"ד מד(1) 75, בעמ' 84)... תקנת הציבור הינה כלי מרכזי, אשר בעזרתו שיטת המשפט שומרת על עיקרי ערכיה כנגד מוקדי כוח שונים אשר מבקשים ליצור נורמות משפטיות או פעולות פיסיות הנוגדות ערכים אלה. זהו מכשיר שבאמצעותו נשמרת 'הפעולה התקינה של מוסדות המשפט החיוניים לחברה' (י' אנגלרד, "מעמדו של הדין הדתי במשפט הישראלי (חלק ג')" משפטים ד (תשל"ב-ל"ג) 31, 57" (בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749, 779 (1993) – השופט, כתארו אז, ברק (להלן עניין אפרת)).
(2) הדברים נכוחים. אולם יש לזכור, כי תקנת הציבור היא עצמה מושג רחב, "עקרון-על, שיקול-גג" (ע"פ 2521/03 סירקיס נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 337, 346 (2003) – השופט, כתארו אז, מ' חשין) ויש המכנים זאת "מושג שסתום" (ע"א 294/91 חברת קדישא נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464, 534 (1992) – השופט, כתארו אז, ברק).
--- סוף עמוד 15 ---
מושג זה מעגן בתוכו שיקולים שונים ואת האיזון ביניהם – "בקביעת היקפה של 'תקנת הציבור' נדרשת עריכתו של איזון פנימי בין ערכים ואינטרסים מתנגשים" (ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(6) 209, 222 (2004) - הנשיא ברק, ויתר האסמכתאות שם; להלן עניין פלונית). ברי כי המדובר בעניינים שאין נקיון הדעת הציבורי במדינה המבקשת להיות מתוקנת סובלו כל עיקר (ראו בהיקש בנושא הלבנות הון דברי ההסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון, תשנ"ט-1999, הצעות חוק תשנ"ט, 420, 423; ראו ע"פ 7646/07 כהן נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], ניתן ביום 20.12.07)). תקנת הציבור היא "עיקרון המשקף את האני מאמין החברתי של שיטת המשפט" (הנשיא ברק ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(2) 213, 228 (2003); צוטט בבג"צ 5413/07 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], ניתן ביום 16.9.07)). על כן, לעניות דעתי, בדיון בהוצאות בלתי-חוקיות נדרשת בחינה לגופה של הטעמים העומדים כנגד העקרונות שנזכרו מעלה.