--- סוף עמוד 23 ---
על שוחד ושחיתות, בארץ ומחוץ לה
ט"ו. (1) עד כה עסקנו בענייני המסגרת של ניכוי הוצאה בלתי-חוקית שנעשתה בחו"ל. לתוך מסגרת זו ניצוק כעת את נתוניה המסוימים של הפעילות הבלתי-חוקית שבנדון דידן – תשלום השוחד. הערך המוגן שקביעתה של עבירת השוחד באה למענו הוא כפול (ראו ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481 (1997) – השופט טירקל, בעמ' בעמ' 506-505 (להלן עניין מרקדו); רע"פ 5905/98 רונן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 728, 735 (1999; להלן עניין רונן); ע"פ 766/07 כהן נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], ניתן ביום 19.11.07) – השופט גרוניס, בפסקה 133, והאסמכתאות שם (להלן עניין כהן); ראו גם מרדכי קרמניצר "האם חסרי עבירות אנחנו?" משפטים יג 159, 162-161 (תשמ"ג-תשמ"ד), להלן קרמניצר; אך השוו: ליאת לבנון ומרדכי קרמניצר "עד היכן תתרחב עוד עבירת השוחד – בעקבות ע"פ 8573/96" עלי משפט (כרך ביכורים, חוברת 2) 369, 375-372 (2000)): אחד, הבטחת תקינותן של פעולות המינהל הציבורי – על מנת שיגשימו את האינטרס הציבורי וייעשו ללא משוא פנים וללא השפעות זרות על שיקול הדעת השלטוני; בתוך כך מוגן גם טוהר המידות של המינהל הציבורי (ויש הרואים בעניין זה תכלית נפרדת, ראו דברי השופט גרוניס בעניין כהן, שם); שניים, השמירה על אמון הציבור ברשויות המינהל ועל יוקרתו של המינהל בעיני הציבור, כדברי הנשיא שמגר: "יש בתופעות אלה כדי לכרסם חמורות באמון אותו רוחש האזרח לאלה שהופקדו על-ידו כדי לשרת את הכלל, הן מעכירות את האוירה ונוטעות אכזבה ותיסכול... צומחות ועולות אמות-מידה מעוותות ביחסי האנוש וביחסי השלטון והאזרח, בהן טמונה סכנה לחברה כולה" (עש"מ 1/77 קליין נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 164, 167 (1977)). לדידי, בסופו של יום המדובר בשני פנים של אותה מטבע, בעיני החפץ במערכת ממשל הגונה שיוכל ליתן בה את אמונו. דברים אלה מובנים לכל בר דעת ולכל אדם הגון.
(2) בעניין רונן ציינה השופטת שטרסברג-כהן:
"מעשה השוחד הינו מעשה חמור מאין כמוהו. יש בו כדי להשחית את מערכת המינהל הציבורי, ולהסיטה לפעול שלא על-פי קריטריונים ענייניים, לא על-פי הנורמות הראויות למינהל ציבורי תקין ולא על-פי חוק. מעשה
--- סוף עמוד 24 ---
השוחד משחית את מידות עובדי הציבור ופוגע ברקמה העדינה של מערכת היחסים בין הפרט לבין עובדי הציבור, המושתתת על הגינות, ענייניות, אי-משוא פנים, שוויון ועוד. הוא נוגס בתשתית המבנה החברתי; הוא פוגע באמון הציבור במינהל שהוא יסוד הכרחי לקיומה של חברה תקינה" (בעמ' 734).