פסקי דין

הפ (ת"א) 1899-06-11 מהא אגבריה נ' ידידיה חובב - חלק 4

19 מרץ 2017
הדפסה

נמצא, כי במועד בו הודע לקונה על ביטול הסכם המכר (בסמוך לאחר יום 13/9/09) – היה קיים איחור בתשלום התמורה של שלושה חודשים בגין התשלום הראשון, ואיחור של חודשיים בגין התשלום השני.

האומנם, כטענת המבקשת, יש באיחור האמור כדי להוות הפרה של ההסכם? סבורני כי התשובה לשאלה האמורה הינה חיובית. לטעמי, לא זו בלבד שעסקינן בהפרה בוטה של ההסכם, אלא שהפרה זו הינה יסודית.

 

  1. חוק החוזים (תרופות בשל הפרה חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים – תרופות") מגדיר הפרה כ"מעשה או מחדל בניגוד לחוזה" [סעיף 1(א) לחוק]. לאמור: "הפרה אינה מחייבת התנהגות פעילה, אקטיבית. די להצביע על כך שהצד השני לא נקט פעולה שנדרש היה ממנו לבצעה" [ג. שלו – י. אדר, דיני חוזים – התרופות (לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי), תשס"ט-2009, עמוד 109 (להלן: "שלו ואדר – התרופות").

דומה, כי אין מי שיחלוק על כך שהימנעות הקונה מלשלם את השוברים במועדים הנקובים בהם, מהווה "מחדל בניגוד לחוזה" – וממילא עסקינן בהפרתו.

לא זו אף זו. הפרה זו של ההסכם הינה הפרה יסודית המזכה את המוכרים לבטל את הסכם המכר בלא מתן אורכה לקיומו [סעיף 7(א) לחוק]. וכל כך למה? שכן סעיף 42; להסכם המכר קובע כי תשלום התמורה על פיו מהווה הפרה יסודית של ההסכם. וזה לשון סעיף 42 – "הצהרת המוכר במבוא להסכם זה והוראות סעיפים בחלקים א'1 , ה', ו', ז', ט' י' של הסכם זה על כל סעיפי המשנה שלהם ייחשבו סעיפים יסודיים ועיקריים של הסכם זה, והפרתם או הפרת איזה מהם תחשב, לכל דבר ועניין, כהפרה יסודית של הסכם זה כמשמעותו בחוק החוזים (תרופות) בשל הפרת חוזה, תשל"א-1970".

עיון בחלק ה' של ההסכם מלמד, כי הוראת סעיף 10.1 כלולה בחלק זה של ההסכם. משקבעו הצדדים כי התחייבות הקונה לתשלום השוברים במועדם תיחשב בעיני הצדדים הפרה יסודית המקימה למבקשת את הזכות לביטול ההסכם " ... יש לכבד את חופש ההתקשרות הנתון לצדדים בהקשר זה ואת רצונם כפי שבא לידי ביטוי באותה תניה" [ע"א 7403/11 בשמא השקעות ומימון בע"מ נ' ניאגו (פורסם בנבו 13/8/13)].

לא זו אף זו. הלכה נודעת היא כי אי תשלום התמורה במועדים הקבועים בחוזה מהווה הפרה יסודית שלו, אף שלא הוסכם כזאת על ידי הצדדים.

הגם שעל פי הגישה המקלה בספרות ובפסיקה, אין די באיחור שנמשך ימים ספורים כדי להוות הפרה יסודית של ההסכם – הרי שלדעת הכול, איחור של שלושה חודשים או חודשיים בתשלום התמורה, כבענייננו, עולה כדי הפרה יסודית של הסכם המכר [ראו: איל זמיר, חוק המכר, תשכ"ח-1968, עמוד 449 (1987)].

עמוד הקודם1234
5...14עמוד הבא