- אני דוחה על הסף את טענת הקונה כי יש לראות את אגבריה כ"שלוחה" של המבקשת, כך שהסכמתו שלו מחייבת אף את המבקשת, וזאת בשל " ... העובדה כי חתימתם והתחייבויותיהם כלפיו (צ.ל. "כלפי" – ח.ט.) נעשו 'יחד ולחוד' וראיתי בכל סיכום שנעשה איתי על ידי המשיב 4, כסיכום שנעשה עם המוכר / המוכרים כהגדרתם בהסכם, לכל דבר ועניין" (סעיף 10 לנ/1).
אודה ולא אבוש, לא הבינותי פִּשרה של טענה זו ועל מה היא נסמכת. האומנם סבור הקונה כי יש לראות את אגבריה כמי שמייצג את המבקשת בהסכם או כשלוחה? הלכה נודעת היא כי קשר הנישואין, כשלעצמו, איננו יוצר יחסי שליחות בין בני הזוג כלפי צדדים שלישיים [ראו: ע"א 409/79 טירר נ' רג'ואן, פ"ד ל"ה(1) 458].
קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, כאשר עסקינן בבני זוג שהתגרשו לא מכבר ושוררים ביניהם יחסי איבה גלויים, כעולה מעדותה של המתווכת: "כל מה שקורה פה, לא היה צריך לשתף בדבר, הכל גלוי לעין יחסים מאוד קשים"(שם, עמוד 6 שורות 3,4).
יתר על כן, חובב עצמו העיד, כי כבר במועד בו נחתם הסכם המכר המבקשת ואגבריה ישבו בחדרים נפרדים "כנראה בגלל סיכסוך ביניהם"(שם, עמ' 11, שורות 30-32) ואף הצהיר שידע כי הינם גרושים עוד טרם החתימה על ההסכם (סעיף 7ג' לנ/1).
בנסיבות אלה, נפלא ממני הכיצד "ראה" הקונה את אגבריה כשלוחה של המבקשת באופן "שכל סיכום שנעשה איתו עם המשיב 4 ..." יש לראותו כמי שנעשה עם המוכרים, קרי: אף עם המבקשת? לקונה הפתרונים.
- לאור האמור והמקובץ לעיל אני קובע כי אי תשלום השוברים במועדים הנקובים בהם מהווה הפרה יסודית של ההסכם – המזכה את המבקשת (כמו גם את אגבריה) לבטל את הסכם המכר, עקב הפרתו על ידי הקונה.
האם ההסכם בוטל כדין?
- כידוע לכל, הזכות לביטול חוזה מחמת הפרתו הינה זכות אוטונומית, הנתונה לנפגע ומופעלת באמצעות הודעת ביטול (כאשר ההפרה היא יסודית), או במתן אורכה שלאחריה יכול ותבוא הודעת ביטול (כאשר ההפרה אינה יסודית). גם כאשר עסקינן בהפרה יסודית, אין החוזה מתבטל מאליו מחמת הפרתו. סעיף 8 לחוק החוזים – תרופות מעניק להודעת הביטול מעמד קונסטיטוטיבי כך שבהעדרה " ... של הודעת ביטול העומדת בדרישת הדין אין תוקף לביטול, והחוזה נשאר תקף ומתקיים גם לנוכח ההפרה" (שלו ואדר, שם, בעמוד 637).
הודעת הביטול צריכה להינתן בפרק זמן סביר ממועד ההפרה ועל הנפגע להבהיר למפר באופן חד משמעי כי בחר להשתמש בזכותו לבטל את החוזה באופן סופי ומוחלט [ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מ"ז(x) 23, 28-29 (1993)]. הודעה סתמית על ביטול, ללא פירוש והנמקה לה, לא תיחשב לצורך סעיף 8 לחוק החוזים – תרופות כהודעה כדין, שכן המפר מגבש עמדתו ביחס להודעת הביטול בהתאם לתוכנה והנמקתה (שלו ואדר, שם, 643-645).