כמו-כן, בסיכומי הנתבעות, נטען, כי במידה וייקבע כי על יחסי הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות, אזי לכל היותר זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשות בסך של 8,534 ₪ בלבד [142,246 ₪ ("הכנסה מצטברת" * 6%)], בשים לב לכך שלפי צו זה, כך לפי הטענה, הזכאות לפנסיה קמה רק לאחר החודש השביעי.
דיון והכרעה
- ברור מטענות התובע כי הוא נסמך על צו ההרחבה בענף החקלאות. למעשה, גם הנתבעת מתייחסת להסדר באותו צו.
על פי צו ההרחבה הענפי, עובד זמני או בניסיון זכאי להפרשות לפנסיה – תגמולי מעסיק - בשיעור של 6%. זהו הדין גם באשר לעובדים קבועים וחודשיים [ראו: צו ההרחבה הענפי, בסעיף 43; וראו הדברים שנפסקו בעד"מ (ארצי) 1013/04 מוסלמי עטאף – אברמוביץ צבי את יצחק (08.08.05)]. לכן, הזכאות להפרשות מעסיק לפנסיה בשיעור של 6% קמה החל מיום העבודה הראשון, וטענות הנתבעות בעניין זה נדחות.
- אין מחלוקת, כי לא הופרש בגין התובע מאומה, ואף לא שולם לו פיצוי כלשהו בגין אי הפרשה/אי יכולת להפריש.
- אשר לסעד העיקרי לו עתר התובע - הפרשה בעין, דעתנו היא כי לא ניתן להיעתר לו. זאת, מן הסיבה הפשוטה שהתובע לא פירט שמה של קרן פנסיה כאמור. נוסף על כך, התובע לא חלק על טענת הנתבעות לפיה, בשל היותו מסתנן (בלשונה – פליט/מבקש מקלט), לא ניתן היה להפריש בגינו. לכן, התביעה לסעד האכיפה נדחית.
- אשר לתביעה לפיצוי חלף הפרשה לפנסיה – דינה להתקבל.
נפסק כי עובד זר, אשר לא ניתן למלא את החובה להפריש בגינו לקרן פנסיה, זכאי לפיצוי בגובה ההפרשות שנמנעו ממנו [ע"ע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין (22.08.10)].
הוא הדין באשר למבקשי מקלט [בר"ע 36959-06-15 MUSTABAL ABDALLA – טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ (15.07.15)], בסעיפים 10-14; בר"ע 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע"מ ואח' – HITAM ABAKER ואח' (26.02.15)].
כאמור, אין מחלוקת, כי הנתבעות לא הפרישו את חלקן לקרן פנסיה, כמתחייב בצו ההרחבה הענפי. לכן, עקרונית זכאי התובע לפיצוי כאמור. הנתבעות לא הסתייגו, באופן מנומק, מן השכר המצטבר שהציג התובע, אותו אנו מקבלים כבסיס לחישוב סכום הזכאות.
- כללו של דבר: אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, בסך של 10,330.58 ₪. מתוך סכום זה:
א. א.מ.י.מ לבדה, תישא בסך של 2,213.69 ₪. מטעמי יעילות, אנו קובעים כי הסכום דנא, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק 01/04/14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.