הואיל והנתבעות לא הביאו בדל ראיה, על מנת להרים את נטל השכנוע המוטל על שכמן, והואיל וטענת התובע בדבר 60 שעות נוספות חודשיות מתחזקת נוכח דו"חות הנוכחות שאכן הוגשו - אנו קובעים כי באשר לחודשים בהם לא קיימים דו"חות נוכחות, התובע עמד לרשות הנתבעות משך 60 שעות נוספות בחודש.
אשר לסכום שיש לפסוק לתובע
- אשר לחודשים לגביהם הציגו הנתבעות דו"חות נוכחות – התובע לא הוכיח את תביעתו.
תביעת התובע נסמכת באופן בלעדי על "תיקון 24 לחוק הגנת השכר". קרוב לוודאי שכוונת התובע היא, להסדר בדבר היפוך נטל השכנוע הקבוע בסעיף 26ב הנ"ל לחוק. דא עקא, שהסדר זה חל "אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה". משהמעסיקות הציגו דו"חות נוכחות, שעליהם התובע אינו חולק – סעיף 26ב אשר עוסק בהוכחת שעות העבודה, אינו מסייע בידי התובע.
התובע לא הציג תחשיב על יסוד דו"חות הנוכחות שהוגשו. בסיכומי התשובה מטעמו, תירץ התובע מחדל זה, בטענתו לפיה הנתבעות הגישו את דו"חות הנוכחות במהלך דיון ההוכחות. אלא, שכאמור, נמצא כי דו"חות הנוכחות צורפו לתצהירו של מר מזרחי. אפילו הוגשו דו"חות הנוכחות, או חלקם, במהלך דיון ההוכחות, לא ברור מדוע לא עתר התובע להגיש תחשיבים על יסודם.
התובע גם לא הצביע על טענות קונקרטיות, אשר מעידות על כך שהנתבעות קיפחו אותו בחודשים אלו, ואשר היו מאפשרות לבית הדין לשקול להורות לצדדים לערוך תחשיבים בהתאם, או לערוך תחשיב או אומדן בעצמו.
די באמור לעיל, כדי להצדיק דחיית התביעה לגמול שעות נוספות, ככל שהיא מתייחסת לחודשים שלגביהם הוצגו דו"חות נוכחות – וכך אנו קובעים.
- אשר לחודשים לגביהם לא הציגו הנתבעות דו"חות נוכחות –
אשר לחודשים אוקטובר 2010 – אוגוסט 2011 – כפי שעולה מדיוננו לעיל, בהתאם לשיקולי נטל השכנוע, יש להניח כי התובע עבד משך 60 שעות נוספות לחודש. הנתבעות לא הציגו תלושי שכר, ומכאן אף לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח תשלום גמול שעות נוספות בחודשים אלו.
על כן, אנו קובעים כי בזיקה לחודשים אלו, התובע זכאי לגמול שעות נוספות, בעד 60 שעות בחודש.
יודגש כי עמדת התובע היא, כי בעד השעות הנוספות שולם לו שכר שעתי רגיל. בהתאם, הוא עתר רק ל"דלתא", קרי לתשלום תוספת בגובה 25% מערך שכר שעה, בעד כל שעה נוספת. משכך, כה יעשה גם בית הדין.
משהנתבעות לא חלקו על התעריפים עליהם הסתמך התובע בתחשיביו, אשר נחזים סבירים על פניהם - יש לקבלם כנכונים.