האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים?
- בשים לב לקביעתנו, כי התובע פוטר, הרי הוא זכאי לפיצויי פיטורים. כנובע מכך, פטורים אנו מדיון בטענתו החלופית: תביעתו לפיצוי בגין אי הפרשת מרכיב פיצויי הפיטורים לקרן פנסיה.
- אשר לסכום הזכאות – הנתבעות לא השיגו על הסכום הנתבע, אשר נחזה נכון בהחלט [15,051.12 ₪ = 3.5 שנים (תקופת ההעסקה) * 186 שעות (משרה מלאה) * 23.12 ₪ (שכרו השעתי האחרון של התובע)]. מכאן, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 15,051.12 ₪, וכך אנו קובעים.
מאחר שהתובע עבד באותו מקום עבודה כל העת, הרי שבסכום זה, יישאו הנתבעות ביחד ולחוד.
- אשר לתביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים – יש לקבל את טענת הנתבעות בדבר "מחלוקת כנה" בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים. ולו בשים לב, לחוסר הבהירות בכל הנוגע לסוגיה המשפטית. בהתאם, אנו מורים כי פיצויי הלנת פיצויי פיטורים יופחתו לכדי הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
טענות הקיזוז
- הנתבעות טענו, כי יש לקזז מכל סכום שייפסק לזכות התובע, סך של 4,300 ₪, על יסוד שתי טענות: (א) תביעתו של התובע מהווה הפרה יסודית של ההסכמות בין הצדדים. הפרה זו באה לידי ביטוי בכך, שבעוד שבמהלך תקופת העבודה התובע נהנה מ"סכומי כסף והטבות נדיבים", ולא העלה טרוניה כלשהי, לאחר שנותקו היחסים התובע העלה טענות מרחיקות לכת. (ב) התובע נטש "את הנתבעת" בלא מתן הודעה מוקדמת "כחוק".
בנוסף, הן טענו כי יש לקזז מכל סכום שייפסק לתובע, סך של 10,681 ₪, בגין זמני הפסקה שמשכם לא יפחת מ-11 שעות בחודש, 462 שעות סך הכל בעד תקופת עבודתו.
- דיון והכרעה - דין טענות הקיזוז להידחות.
א. אשר לטענה בדבר הפרה יסודית של ההסכמות בין הצדדים - נראה כי מהות הטענה היא, כי עצם גישת התובע לערכאות מהווה הפרה יסודית של ההסכמות בין הצדדים. נאמר, שמעבר לכך שהסכמות כאלו לא הוכחו, הרי שבשים לב למעמד זכות הגישה לערכאות, מוטב היה אילולא נטענה הטענה.
ב. אשר לטענה בדבר הפרת זכות הנתבעות להודעה מוקדמת –טענה זו נסמכת על הטענה כי התובע התפטר מעבודתו. משטענת ההתפטרות נדחתה, הרי נדחית גם הטענה בדבר חובה למסור הודעה מוקדמת "כחוק".
אילו המעבר למתקן "חולות" היה מבחירתו של התובע, ומועד ביצוע הוראת השהייה היה בשליטתו – ניתן היה למצוא טעם לפגם בכך שהתובע הודיע למעסיקה על הוראת השהייה 3 – 4 ימים לפני "הליכתו לחולות".