המבקשת התייחסה להשוואה שערכו המשיבים עם המקרה של חברת מגדל ולעמדת הרשות בנושא זה כפי שהיא באה לידי ביטוי במכתב נספח 27 לבקשת האישור. לגישתה של המבקשת ישנו הבדל עקרוני בין מקרה בו בעל-השליטה משלם לדירקטור לבין מקרה בו הוא משלם לנושא משרה. בעל-השליטה רשאי למנות דירקטורים אולם הוא אינו מעורב במינוי של נושאי משרה – המתמנים על-ידי הדירקטוריון וכפופים לו. לכן אין להסיק מסקנות מעמדת הרשות שנגעה לתשלום של בעל-השליטה לדירקטור בחברה, לגבי תשלום שלו לנושא משרה בה.
דיון
- כפי שיפורט להלן, אינני מקבלת את עמדת המשיבים בהקשר זה. כאמור, הטענה מתייחסת למספר הזדמנויות בהן לטענת המשיבים הביעה הרשות את עמדתה התומכת בעמדתם.
מכתב רשות ניירות ערך מיום 17.2.2015
- המסמך הראשון אליו הפנו המשיבים הוא מכתבו של יו"ר הרשות פרופ' האוזר, נספח 27 לבקשת האישור מיום 17.2.2015. מדובר כאמור במכתב תשובה ששלח יו"ר הרשות לחה"כ זהבה גלאון בתשובה לפנייתה אליו. הפנייה – כמו גם מכתב התשובה - מתייחסים למינויו של פרופ' עודד שריג כדירקטור במגדל. זאת כאשר פרופ' שריג הועסק בחברת אליהו חברה לביטוח בע"מ וקיבל ממנה שכר, תוך שנקבע כי בשלב הראשון וכל עוד לא יוחלט אחרת, הוא לא יקבל שכר ממגדל.
חה"כ גלאון טענה במכתבה ליו"ר הרשות כי תשלום תגמול לנושא משרה ישירות על-ידי בעל-השליטה, נוגד את מהות חוק החברות ואת התיקונים שנחקקו בו בשנים האחרונות בנוגע למדיניות התגמול בחברה. לגישתה, תיקונים אלה נועדו להבטיח כי נושאי המשרה בחברה יהיו חייבים חובת אמונים לחברה ולא לבעל-השליטה.
- יו"ר הרשות השיב לטענה זו וציין כי הוא אינו מקבל אותה. זאת בין היתר משום שהיא נוגדת את הפרקטיקה הקיימת בחברות רבות בהן בעל-השליטה ועובדים המועסקים על-ידיו, מתמנים כדירקטורים בחברות שבשליטת בעל-השליטה. קבלת עמדתה של חה"כ גלאון – כך סבור יו"ר הרשות - משמעה צמצום עד כדי ביטול יכולתו של בעל-השליטה לממש את כוח השליטה שלו באמצעות מינוי דירקטורים לחברה באסיפה הכללית שלה. מינוי דירקטורים הוא הדרך המקובלת למימוש כוח השליטה של בעל-השליטה, והכפפת מינויים להסכמת בעלי-מניות המיעוט אינה מתיישבת אם הוראות חוק החברות ואף חותרת תחת מושכלות יסוד שלו.
יו"ר הרשות התייחס במכתבו למנגנוני האישור המיוחדים שקבועים בחוק החברות (פרק רביעי א' ופרק חמישי). הוא ציין כי מטרתם של מנגנונים אלה היא להעביר את קבלת ההחלטות בחברה לאורגן בלתי נגוע, שכן מדובר בהתקשרות בה מתקיים חשש לתיעול כספים או נכסים של החברה לבעלי-השליטה או נושאי המשרה על חשבון בעלי-מניות המיעוט, התקשרות שיתכן שלא מובאים באישורה רק שיקולים עניינים.