בהעדר חובה של בעלי-השליטה לפצות את החברה במקרים כאלה (כאשר הוכחת נזק לחברה או "עושר" של בעלי-השליטה מעבר לסכום ה"שוחד" היא בדרך כלל בעייתית), לא תהיה מניעה מבחינת בעלי-השליטה לנסות לשלם תשלום כזה. קבלת עמדת בעלי-השליטה תביא לתוצאה לפיה מבחינתם של בעלי-השליטה, הסיכון היחיד שקיים בהתייחס לתשלום כזה הוא לכל היותר כי נושאי המשרה יידרשו להעביר את הכסף בסופו של דבר לחברה. תוצאה כזו – ודאי לאחר שנושאי המשרה כבר השלימו את העסקה בגינה ניתן להם התשלום, היא תוצאה טובה ונוחה מבחינתם של בעלי-השליטה, ואינה מביאה להרתעתם.
בהתייחס לשיקולי ההרתעה קבע בית-המשפט בענין אגריפרם כי יש לקחת בחשבון בין היתר את חומרת התנהגותו של הנתבע, את החשיבות שהדין מייחס לכלל שהופר ואת קיומו של תובע בדרגת קרבה מספקת שאפשר יהיה להעביר אליו את הרווח.
- לאיזו מסקנה ניתן להגיע מיישום מכלול השיקולים שצוינו לעיל? אני סבורה כי שקלולם של מכלול השיקולים שצוינו לעיל, צריך להביא למסקנה לפיה אין מקום לדחות את בקשת האישור נגד בעלי-השליטה בשלב זה של הדיון.
- לזכותם של בעלי-השליטה יש מקום לציין את העובדה כי התשלום ששולם לנושאי המשרה על-ידיהם לא הוסתר, ובמועדים שצוינו בהחלטה זו לעיל הודע אודותיו למוסדותיה השונים של החברה. לענין זה יש חשיבות רבה מאוד בבחינת חומרת ההתנהלות של בעלי-השליטה – כאשר מובן שאין דומה תשלום נסתר שבוצע בהיחבא לתשלום גלוי שמידע אודותיו נמסר לחברה.
יחד עם זאת, יש לציין את מה שצוין בהחלטה זו לעיל – שאין די בגילוי. כדי "להכשיר" את התשלום היה צורך גם בהסכמה מפורשת של ה"מוטב" קרי החברה לתשלום האמור, ויש צורך כי הסכמה כזו תינתן במועד – קרי בטרם פעלו נושאי המשרה בהתבסס על ההתחייבות שניתנה להם לקבלת המענקים.
עוד יש להוסיף כי בפסק הדין גרימלדי ציין בית-המשפט האוסטרלי כי אחריותו של הצד השלישי המשלם, אינה כפופה לשאלה האם אותו צד שלישי הוא ידע כי מקבל התשלום לא קבל את הסכמתו של המוטב לתשלום האמור:
"Knowing that the payee is acting on another’s behalf is sufficient of itself to attract liability, unless full disclosure is made by the payer or 'agent' and consent is given by the principal to the payment. Importantly, the payer’s liability does not turn on his or her knowing or suspecting that the agent has not received the principal’s informed consent to the payment: Daraydan Holdings at [53]; Bartram & Sons Ltd (1904) 90 LT 357 at 359-360".