שלישית נוסיף בהקשר זה, שגרסתו של התובע, בדבר כך שעבד בתקופה האחרונה "בדיוק באותה צורה ובאותו אופן" שעבד במשך כל השנים הראשונות, אינה עקבית. כך למשל, התובע הדגיש כי "בשל קשיים כלכליים כל פי טענת [החברה] עצמה... לא ניתן היה לבצע פיתוחים נוספים במשך הזמן של כשנתיים שקדם לפיטוריו" (הציטוט מתוך הערעור על פסק דין רונן, שהוגש כחלק ממסכת הראיות התיק זה, נסרק ביום 28.11.16, בעמ' 3 פיסקה אמצעית). הנה כי כן, אף התובע עצמו מודה ואף טוען שהוכח מהראיות, שבפועל, בשנתיים האחרונות לעבודתו, הוא לא היה יכול לעסוק בתפקידו כסמנכ"ל פיתוח בהיקף שבו נהג לעסוק בו (לטענתו מסיבות שלא היו תלויות בו);
רביעית במהלך השימוע, שהתקיים ביום 10.12.12, ושאותו הקליט התובע עצמו (התמלול צורף לתצהירו, מעמ' 218 לנספחים) הדגיש התובע שהוא זכאי לשיטתו להמשיך ולקבל שכר, שכן מדובר לשיטתו ב"תמלוגים" על המוצרים שאותם הוא עצמו ייצר עבור החברה בעבר, ובלשונו הוא "הכל זה יצירת כפיי" (עמ' 230 לנספחים). עם זאת, התובע לא ידע להשיב מהי הפעם האחרונה שבה החברה אכן נעזרה בשירותיו, וכל מה שהוא טען הוא ש"לא התנגדתי לפגישות, לישיבות עבודה... לפיתוח מוצרים", ובהמשך טען כי "אם החברה לא משקיעה במוצרים זו לא בעיה שלי וכי "אני זמין. אני זמין לשימוש אפשר להשתמש בי יום יום", "מתי שצריך...". דהיינו, התובע במהלך השימוע עצמו טען שהיה זמין לעבודה, ומכלל הן אנחנו מסיקים את הלאו, דהיינו שהוא היה זמין לעבודה, להבדיל מכך שעבד בפועל;
חמישית במהלך השימוע הודה התובע שהמוצר האחרון שהוא פיתח היה "המראה" וזאת "לפני כשנה" (דהיינו בסוף שנת 2011 לערך). הנתבע הוסיף והסביר כי "מאז אין כסף לפיתוחים, לא משקיעים בזה". גם בחקירתו הנגדית בבית המשפט המחוזי הודה התובע בדיוק בכך (עמ' 236 לפרוטוקול). בכך יש חיזוק משמעותי לגרסת הנתבעים בדבר כך שלפחות במרבית חלון הזמן הרלוונטי לתביעה שבפנינו – נזכיר שוב שמדובר בחלון הזמן 17.11.11 עד 13.1.13 – התובע כלל לא עסק בפיתוח מוצר כלשהו עבור החברה;
שישית בסעיף 40 לתצהיר עדותו טען התובע שבחלון הזמן הרלוונטי הוא "ליווה צעד אחד צעד" את מהלכי הפיתוח ושיווק המוצרים של החברה, תוך שהוא עומד בקשר יומיומי ועובד מול רמות ומול אור רמות (בנו של השותף רמות). עם זאת, מעיון בסעיף זה לתצהירו עולה שבניגוד לסעיפים אחרים, הכוללים הפניות לראיות שצורפו כנספחים, התובע לא היפנה בגדר סעיף זה לראיות קונקרטיות כלשהן. דומה שלא בכדי, שכן אנו לא מצאנו בכרכי הראיות כאלה התומכות בטענתו זו. כך ובין היתר, התובע לא צירף בכלל ראיות כלשהן לשיחות טלפוניות שהיו בינו ובין רמות ואור, ברמה יומיומית או בכלל. אשר לתכתובות המייל – מרבית התכתובות עם רמות ואור שאותן צירף הן מהתקופה שעד יולי 2011, ואם בכלל הרי שמהן ניתן ללמוד שפעילותו של התובע בחברה פחתה מאד לאחר יולי 2011. נוסיף שבחקירות הנגדיות הן של התובע והן של רמות לא טענו השניים שקיימות תכתובות מייל נוספות שלא צורפו מסיבה זו או אחרת. נוסיף, שגם ביחס לתקופה שעד יולי 2011 לא התרשמנו שמדובר בחלופת מיילים יומיומית, ואין בה כדי לתמוך בהשתלבות התובע ב"מפעל" שהוא הנתבעת עד יולי 2011, ובוודאי ובוודאי שאין בה כדי לתמוך בהשתלבותו בנתבעת לאחר יולי 2011. נוסיף, שנוכח טענתו העובדתית של התובע על כך שעבד "באופן צמוד בעיקר עם אור רמות, ובין היתר על כך שהוא נהג לעבוד עם אור על שרטוטים "באמצעות תוכנה יקרה ביותר בשם solid work ואשר היתה מצויה רק במחשב של אור" (סעיף 41 לתצהירו), הרי שבהעדרן של ראיות אחרות התומכות בטענה קריטית זו, היה על התובע לזמן את אור למתן עדות כדי לתמוך בטענה זו. העובדה שאור לא העיד – לא בהליך שלפנינו וגם לא בהליך שהתקיים בפני כב' השופטת רונן – מעוררת סימני שאלה, ובוודאי שאין בה לתמוך בטענה זו של התובע;