ראשית אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבחלון הזמן הרלוונטי לא היה לתובע חדר עבודה או חלל עבודה אחר במשרדי החברה, והוא כלל לא נהג להגיע למשרדי החברה באופן סדיר. אף ש"עבודה מהבית" היא בבחינת תופעה נפוצה ומוכרת במשפט העבודה, הנובעת בין היתר ממציאות טכנולוגית ותעסוקתיות מתפתחת (ראו: עע 712/07 מנשרוף נ' גלנצר (13.5.09); עע 30021/98 טריינין נ' חריש (3.7.02); מיכאל אטלן "העבודה מן הבית במשפט העבודה" ספר מנחם גולדברג 89; סעש 1727-01-14 רחמן נ' לי'צ'י תרגומים (18.6.16, פיסקה 10 לפסק הדין והאסמכתאות שם)), הרי שככלל, העובדה שרק התובע עבד מהבית – לא נטען וממילא לא הוכח שעבודה מהבית היא דפוס עבודה מקובל בנתבעת, ואפילו לא נטען כי קיים בחברה עובד אחד נוסף שעובד מהבית – תומכת בטענת החברה שהפן החיובי של מבחן ההשתלבות לא התקיים בתובע. יתירה מזאת, בספטמבר 2011, דהיינו חודשיים בלבד קודם לתחילת חלון הזמן הרלוונטי לענייננו, עבר התובע להתגורר ביישוב גבעת-עדה המרוחק בהרבה ממשרדי החברה שבכפר-סבא, ומהראיות עולה שמספר הביקורים שלו במשרדי החברה, שגם קודם לכן לא היה רב, פחת עד מאד. כמו כן, בעוד שבעבר נהגה החברה לשלוח מוצרים לביתו של התובע לצורך ביצוע עבודות הלחמה וקרצוף, הרי שלאחר המעבר לגבעת-עדה הופסק משלוח המוצרים (ראו לעניין זה ההפניות לראיות בפיסקה האחרונה לסעיף 23 לפסק דין רונן);
שנית התובע טען בתצהירו, שהעובדה שעבד מביתו אינה צריכה לשנות מהמסקנה בדבר היותו עובד, שכן "עבדתי בדיוק באותה צורה ובאותו אופן שבו עבדתי במשך 16 שנות עבודתו" (סעיף 40 לתצהירו). ברם, אפילו היינו נניח לטובתו שהטענה העובדתית הזו נכונה – אף שכאמור התובע לא הציג ראיות התומכות בכך – הרי התובע כלל לא הוכיח כי בשנים עברו, קודם לחלון הזמן הרלוונטי לענייננו, הוא היה אכן משולב בעבודת החברה. בהחלט ייתכן שגם בשנים עברו, או בחלק מהן, היתה מידת מעורבותו של התובע בעבודת הנתבעת מועטה, והוא היה מסתפק בהשתתפות בישיבות דירקטוריון, ומתן ייעוץ לעובדי החברה – כפי שמצופה ממנו כבעל שליטה וחבר דירקטוריון – להבדיל ממצב דברים שבו הוא עצמו עבד באופן מלא בחברה והשתלב בה. נבהיר, שאין בעובדה שבעבר שולמה לתובע משכורת כאילו היה עובד כדי להוכיח שאכן בעבר התקיימו בין הצדדים. למעשה, להיפך. כפי שהסברנו מעלה, היה על התובע להוכיח לצורך כך כי בשנים עברו ניתן היה להפריד הפרדה ברורה בין תפקידיו כיו"ר הדירקטוריון ובעל המניות לבין תפקידו הנטען כעובד, מה שלא הוכח;