בולטון במבחן החקירה הנגדית
- כשנשאל בולטון בחקירתו הנגדית האם חווה חתמה על מסמך המוכיח את קיומה של עסקת המכר, הוא השיב כי היא חתמה על "איזה שהוא מסמך", אך הוא אבד לו. לטענתו, הסכם המכירה נכרת עם אחיה של חווה, אך פעמיים אמר כי לא הוצג בפניו יפוי הכוח מכוחו אחיה של חווה פעל בשמה (בעמ' 15 ובעמ' 26 לפרוטוקול). לראשונה טען בחקירתו כי אשתו רכשה את מחצית הזכויות, ביחד עמו.
- בולטון אישר כי בטרם נכרת הסכם המכר, הוצג בפניו הסכם הגירושין, וסופר לו על צו המניעה שהוטל לבקשת ירוחם, במסגרת בקשתו לביטול אישור הסכם הגירושין. לדבריו, הוא רכש את הזכויות בנכס בכפוף לצו המניעה של ירוחם, לאחר ששוכנע כי אין סיכוי שצו זה יעמוד בתוקפו, והסכים להמתין ל"מכירה פורמלית" עד אשר בית הדין הרבני ידחה את הערעור שהגיש ירוחם. לדבריו, "העסקה הייתה כפופה לזה, שברגע שזה נגמר אנחנו נכנסים להליך פורמלי".
- בולטון נשאל על קיום אסמכתאות בכתב המעידות על שיפוץ אותו ביצע בנכס - שיפוץ אשר, לטענתו, מצביע על התקשרותו בהסכם מכר, ולא בהסכם שכירות, כפי שטענה חווה - אך טען כי ביצע את השיפוץ בעצמו ולא שמר קבלות בגין תשלומים לרכישת חומרי עבודה ולעובדים מזדמנים.
- בולטון העיד כי עסקת המכר לא דווחה למינהל ולמשרד מס שבח, כי לא שילם ארנונה בגין הנכס אך שילם את מסי ועד הישוב ואת חשבונות המים.
עמדת ירוחם
--- סוף עמוד 7 ---
- ירוחם אישר כי אכן חתם ביום 8.9.2008 על הסכם גירושין, ואף ייפה את כוחה של חווה, באמצעות עורכת דין עינב מלכה, למכור את זכויותיו בנכס, אולם ביום 8.2.2009 הוא הגיש לבית הדין הרבני האזורי בצפת בקשה למתן צו מניעה כנגד המכירה, עקב הכפייה והסחיטה שגרמו לחתימתו על הסכם הגירושין. צו המניעה ניתן ביום 19.2.2009, ואושר ביום 26.4.2012 על ידי בית הדין הרבני הגדול בירושלים, אשר העביר את התיק להמשך בירורו בבית הדין הרבני האזורי בחיפה.
- לטענת ירוחם, אין לבולטון זכות לכאורה. במועד בו טוען בולטון כי רכש בהסכם בעל פה את הזכויות בנכס, במאי 2009, כבר עמד בתוקפו צו המניעה האמור, שדבר קיומו היה בידיעתה של חווה. אף בטרם מתן צו המניעה, לא הבשילו התנאים שנקבעו בהסכם הגירושין (אשר, לטענת בולטון בבקשתו, הוצג לעיונו) ושאיפשרו לחווה לפעול מכוח יפוי הכוח שניתן לה על ידי ירוחם, ובראשם מינויו של שמאי וקבלת חוות דעתו.
בסעיף 3 להסכם הגירושין נקבע כי, לשם מכירת הנכס במושב מירון, ירוחם יחתום במעמד אישור ההסכם על יפוי כוח בלתי חוזר לטובת חווה; כי יפוי הכוח יופקד בידי עורכת דין עינב מלכא, אשר תטפל במכירת הנכס עבור שני הצדדים; כי בית הדין הרבני ימנה מומחה שמאי מקרקעין; כי המשק יוצע למכירה לתקופה של 90 יום מיום קבלת חוות דעת השמאי; כי במידה והמשק לא ימכר בתקופה זו, תמונה עורכת דין מלכא ככונסת נכסים, אשר תמכרנו במסגרת כינוס לכל המרבה במחיר ועל פי אישור בית הדין.