דין פז). בתהליך שהחל עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת הסיטה הפסיקה את הדגש מהצורך בקיום 'זכות לכאורה' בידי המבקש לעבר מבחן אחר: האם הוכח שהתביעה אינה תביעת סרק, ומעלה שאלה רצינית שיש לדון בה (ראו: עניין אלו עוז ועניין אקסלרוד). בדיקת תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד ואינה אמורה לשקף עמדה נחרצת ביחס לסיכויי התביעה העיקרית.
- מאזן הנוחות - נפסק כי כאשר נכס נשוא בקשה לסעד זמני אינו משמש למגורים, הרי הנזק שייגרם למבקש הינו נזק כספי גרידא שהינו בר פיצוי (רע"א 1270/12 מנשה לוי חברה לבנין בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פס' 4 להחלטת השופטת חיות (פורסם בנבו, 27.2.2012)). עם זאת, הנטייה הטבעית לטובת מבקש הסעד הזמני, כאשר מדובר בדירת מגורים, "איננה אמורה להאפיל באופן מלא על יתר השיקולים" (רע"א 3518/10 עופר נ' בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פס' 6 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (פורסם בנבו, 6.9.2010)). כאשר ההערכה לגבי סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך הינה ברמה נמוכה, ואינה מגיעה כדי רף מינימלי, תידחה הבקשה אף שמדובר בבית מגורים.
- תום לב ושיקולי צדק - כאשר מתבקש סעד זמני מסוג צו מניעה, שמקורו בדיני היושר, נשקלים אף תום ליבו וניקיון כפיו של מבקש הסעד הזמני. אם מצא בית המשפט כי הוא התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא לדחות בשל כך את הבקשה, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד הזמני.
בבג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד ל"ה(1) 828, 834 (1980) ציין השופט (כתוארו אז) ברק באמרת אגב כי אין ליתן משמעות אחת ויחידה לביטוי "תום לב" המופיע בחקיקה הישראלית בהקשרים שונים. החובה לנהוג בתום לב בהליך הדיוני של בקשה לסעד זמני, המתקיים בין צדדים יריבים (בשונה מתום הלב החוזי) עוגנה בפסיקה מאוחרת, שקבעה כי מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לנהוג בהגינות ובסבירות, ולגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוואנטיות
--- סוף עמוד 13 ---
לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלוואנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5) 165, 168 (1993); רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433, 443-441 (2001)).