- שיהוי - הפסיקה הכירה בכך שיש לתת משקל למועד בו פנה מבקש הסעד לבית המשפט. בית משפט לא ייעתר לבקשה למתן סעד זמני אם לא שוכנע כי דוחק הנסיבות מחייב התערבות מוקדמת עוד בטרם הוכרעה התובענה. שיהוי בהגשת הבקשה חותר תחת הטענה בדבר דחיפות במתן הסעד. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר נטען, כי הסעד הזמני נדרש לשם הגנה על זכות קניינית. נפסק כי אין לקבל התנהלות של בעל דין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מדירת מגורים מונחת על צווארו, בוחר לפתוח בהליכים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי. גם אם ייטען כי לשיהוי עצמו אין משמעות לצורך התובענה עצמה, עדיין יש לו משמעות לצורך השאלה אם מתן הסעד הזמני צודק וראוי בנסיבות הענין (רע"א 3844/10 אסייג נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פס' 4 להחלטת השופטת (כתוארה אז) נאור (פורסם בנבו, 18.5.20100)).
התקיימות התנאים לסעד הזמני במקרה הנוכחי
- לאחר שסקרנו את התנאים הנדרשים למתן הסעד הזמני, נפנה לבחון האם תנאים אלו מתקיימים במקרה שלפנינו. תחילה נבחן את התנאי הראשון, בדבר קיומה של זכות לכאורה בידי בולטון. כמתואר לעיל, לגרסת בולטון, סוכם בעל פה בינו לבין חווה (בשמה ובשם ירוחם, באמצעות אחיה) על רכישת זכויותיה וזכויות ירוחם בנכס, אשר תתאפשר לאחר שיוסר צו המניעה שהוטל על ידי בית הדין הרבני האזורי בצפת בתביעת ירוחם לביטול אישור הסכם הגירושין. על מנת להבין את משמעותו המשפטית של הסכם זה, שאין לו ביטוי כתוב, עלינו לחשוף את שני האדנים עליהם הוא נשען: טיבן של הזכויות הנמכרות, ואת טיבו של התנאי של הסרת צו המניעה.
--- סוף עמוד 14 ---
טיב הזכויות שבידי ירוחם וחווה
- על מנת לעמוד על טיבן המשפטי של הזכויות המצויות בידי ירוחם וחווה ושאותן ביקשו למכור, יש לבחון את ההסכם מכוחו הם רכשו זכויות אלו. בהסכם גולדהמר מיום 15.5.2005 תוארו הזכויות שנרכשו על ידי ירוחם וחווה. בפתיח להסכם צויין כי גולדהמר הינה "הבעלים של מחצית מהזכויות בנחלה מס' 23 הידועה כגוש 13689 חלק מחלקה 3 וגוש 13677 חלק מחלקה 3 וחלק מחלקה 7 המצויה במירון מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב") ורשאית להירשם כבעלת הזכויות הנותרות בנחלה הן על פי צו ירושה מיום 13.7.98 והן על פי חוזה המשבצת המשולש בין המושב, הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל". בסעיף 4.1 להסכם צויין כי החזקה בנחלה תימסר לקונים בכפוף לקבלת הסכמת המינהל, ובסעיף 6 להסכם, שכותרתו "תנאים מתלים", צויין כי ההסכם מותנה באישורי המינהל, הסוכנות היהודית, המשקם והמועצה לענף הלול (להעברת המכסה על שם הקונים). בסעיף 8 להסכם נקבע מי מהצדדים ישא במס שבח, מס מכירה, דמי הסכמה למינהל, מס רכישה, מס ערך מוסף ותשלומים למושב.
אין בהסכם תיאור של המהות המשפטית של זכויות גולדהמר בנחלה, וכל שמצויין הוא כי גולדהמר הינה "הבעלים של מחצית מהזכויות בנחלה ... ". ניתן להבין מהפתיח להסכם כי גולדהמר הייתה חברת האגודה השיתופית החקלאית מירון (להלן: האגודה), אשר העניקה לה רשות שימוש בנחלה. האגודה עצמה הינה ברת רשות, לה העניקה הסוכנות היהודית רשות שימוש במשבצת קרקע. הקרקע עצמה היא קרקע מדינה המנוהלת על ידי המינהל, שהשכיר אותה לסוכנות היהודית בתור גורם מיישב. מערכת היחסים בין המינהל כמשכיר לבין הסוכנות כגורם מיישב (שוכרת) ולבין האגודה כברת רשות של הגורם המיישב, ובין גורמים אלה לבין חבר האגודה, מצויה ב"הסכם המשולש", המגדיר, בין היתר, את תנאי הרישיון המחייבים את חבר האגודה.