(15.4) קיימות דעות שונות בקרב מלומדים ובפסיקה באשר למשמעותו של תיקון 2 לחוק החוזים והשלכותיו. ראה למשל פסק דינו של כב' הש' סולברג בעא 3894/11 דלק-חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום (6.6.2013)בפסקה 18: "יש הסבורים כי תכלית התיקון הייתה לעגן את הלכת אפרופים, לפיה בעת פרשנות חוזה יש להתחקות אחר אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע הן מלשון החוזה והן מנסיבות העניין. לדידם, אין היררכיה בין שניים אלה, והתהליך הפרשני יוסיף להעשות באמצעותם במקביל... לעומת זאת, היו שטענו כי התיקון מאיין את הרטוריקה של הלכת אפרופים. לשיטתם, המחוקק ביקש להעניק משקל בכורה ללשון החוזה. התיקון החקיקתי נועד להבהיר כי מקום לשון החוזה ברורה, אין צורך להיזקק לנסיבות חיצוניות...".
בענייננו תיקון מס' 2 אינו חל על ההסכם משנת 2010 שבפירושו עסקינן ועל כן, איני נדרשת לבחון את השלכותיו של התיקון בעניינינו. (בנוגע לתחולת התיקון ראה: פסק דינו של כב' השופט פוגלמן בע"א 3375/06 קמטק מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון 22.3.2011).
אין חולק על כך, שכאשר לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, שמורה לה הבכורה בפירושו של ההסכם.
לעניין זה יפים גם הדברים שנקבעו בע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבניה בע"מ נ' פלוני (23.5.16), פסקה 10:
"... עסקינן אפוא בשאלה של פרשנות חוזה, כאשר מחד גיסא ניצבת לשונו של הסכם המכר, ומאידך גיסא מצג טרום-חוזי המבטא הסכמה מוקדמת בין הצדדים, שלא
קיבלה ביטוי בחוזה הסופי. אכן, שאלת היחס הפרשני בין לשון החוזה לבין תכליתו, כפי שהיא משתקפת בנסיבות החיצוניות האופפות את כריתתו, זכתה להתייחסות נרחבת בפסיקתו של בית משפט זה בשני העשורים האחרונים, ואף עוררה מחלוקות (ראו למשל: רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (26.2.2012); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006) (להלן: עניין מגדלי הירקות); ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); איל זמיר "עוד על פירוש והשלמה של חוזים" משפטים מג 5 (תשע"ג)). בענייננו אין צורך להידרש לעובי המחלוקת, משום שדי לנו בכך שההלכה הפסוקה קבעה כי ככל שלשונו של החוזה ברורה וחד-משמעית, באופן שניתן ללמוד ממנה באופן מפורש על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, אזי שמורה לה הבכורה בהליך הפרשני (ראו: עניין מגדלי הירקות, בפסקה 12 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' ריבלין; ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארוואג'י [פורסם בנבו] (11.5.2014), בפסקה 14 לחוות דעתה של השופטת א' חיות). גישה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (כפי שתוקן בתיקון מס' 2 לחוק, משנת 2011), הקובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".