הכלל הוא אפוא שחזקה על הצדדים כי התכוונו למובן הפשוט של הלשון שבה נקטו, ולפיכך יש לפרש חוזה כתוב וחתום ככזה שמביע את אומד דעתם של הצדדים וממצה את ההסכמות ביניהם, וזאת למצער ככל שלשונו מאפשרת לאתר את כוונתם המשותפת ולגדר את מפגש רצונותיהם. כזהו המקרה שלפנינו".
(הדגש אינו במקור – א.כ).
(15.5) ומן הכלל אל הפרט:
בנוגע ללשון ההסכם:
במקרה דנן, נוסח ההסכם תומך בטענתו העקרונית של גל ולפיה, השותפות היא בפרויקטים של פינוי בינוי, פרויקטים של תמ"א 38 ופרויקטים של קומבינציה בלבד.
כך נכתב במבוא להסכם ובסעיף 2.1 להסכם.
מההסכם הוחרג במפורש פרויקט שבו גל החל לטפל עוד לפני ההסכם ברח' טרומפלדור בתל-אביב.
טענתו של ארז ולפיה ההסכם יחול על כל הפרויקטים בתחום הנדל"ן "ובכלל כך" פרויקטים של פינוי בינוי / תמ"א 38 וקומבינציה. (ראה למשל סעיף 5 לתצהירו) אינה נתמכת בלשון ההסכם שהוא עצמו ניסח.
(15.6) ארז עצמו אישר בחקירתו הנגדית, כי ההסכם לא כולל שותפות בכל עסקה נדל"נית מכל תחום שהוא שהצדדים ביקשו לערוך. כך למשל אישר, כי לדעתו הסכם השותפות לא כולל רכישה של נכס מניב ע"י מי מהשותפים וכן אינו כולל רכישת דירות מגורים "לשימוש עצמי".
פרשנותו זו אינה מעוגנת כמובן בלשון ההסכם.
כשם שהוא סובר, כי ההסכם אינו חל על עניינים מסוימים, כך גם גל יכול לסבור, כי ההסכם אינו חל על עניינים מסוימים שאינם כתובים בהסכם. ארז עצמו אישר כי טעה כאשר החסיר מההסכם כאשר לא כתב כי יחול על פרויקטים לבניה (עמ' 22 שורה 8).
(15.7) בנוגע לאומד דעת הצדדים:
לא שוכנעתי, על סמך העדויות, כי אומד דעת הצדדים שונה מהמוסכם לפי לשון ההסכם וכי הכוונה היתה להחיל הסכם שותפות בכל ענייני נדל"ן שהם. המטרה היתה ליצור שותפות בענייני פינוי בינוי; קומבינציה ותמ"א 38 בלבד כפי שנוסח במפורש בהסכם.
(15.8) גם אם אינני מתייחסת לארז כאל עורך דין מקצועי בכל הקשור לניסוח הסכם, הרי על פי הפסיקה יש לפרש הסכם לרעת מנסחו כאשר מתקיימת בעיה פרשנית. וראה לעניין זה ע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו פ"ד מח(4) 70, 76 (157).
זאת ועוד יש לזכור כי בעת החתימה על ההסכם היה גל בחור צעיר, כבן 24, והיו פערי כוחות בין הצדדים.
בעוד ארז העיד על עצמו כאמיד באותה עת (עמ' 13 שורה 5) אזי הוא אישר כי גל היה אז בעל יכולת כלכלית די מועטה (עמ' 13 שורה 15).