--- סוף עמוד 15 ---
- איתן הצהיר, כי לקראת אמצע שנת 2013 פנה אליו בן עטר וביקש שיחתום על הבקשה להיתר בניה ביחס למגרש 1007 "וזאת ללא כל התחייבות מצידה של הנתבעת לכך שהתובעת תהא זו שתבנה על המגרש הנ"ל" (בסעיף 74 לתצהירו, ההדגשות במקור – א.ר.ב).
כן הצהיר, כי חברת פלינר "החליטה על דעת עצמה לבנות חניון שיהא משותף לבניין 1007 ו-1006 וזאת בטרם נחתם עמה הסכם לגבי מגרש 1007", וכי "אין כל מחויבות מבחינה תכנונית לבניית החניון המשותף, אלא הכל פרי תכנונו של אדריכל התובעת" (בסעיף 104 לתצהירו).
בחקירתו הנגדית, העיד כי חברת פלינר הקימה חדר טרנספורמציה, וכי נציגים מטעמה אמרו לו כי "בבוא היום, אם אנחנו ניקח, נעשה את זה, אז אנחנו עשינו בשבילנו, אם לא נעשה נשים את זה בשביל קבלן אחר" (פרוט' הדיון, בעמ' 277 ש' 27-23).
עוד העיד כך (פרוט' הדיון, בעמ' 278 ש' 8-2):
"ש: ... פיזית בשטח, אתה ידעת שעושים דברים ב- 1007?
ת. בלי שום, בלי שום אה, איך אומרים? לא אחריות, בלי שום, אה שייכות שהם יבנו את ה- 1007.
...
ת. ... והם אמרו שזה, אנחנו יודעים, ... כמה עבודה השקענו, ברגע, אם אנחנו לא עושים יבוא אחר, קבלן אחר ישלם לנו ושלום על ישראל".
יונתן העיד בחקירתו הנגדית, כי בחלק מהשנים המגרש היה מגודר, בידיעתו ובידיעת איתן (פרוט' הדיון, בעמ' 152 ש' 19-13).
עוד העיד, כי הוא ואיתן ידעו כי בוצע תכנון לחניון משותף של שני הבניינים (פרוט' הדיון, בעמ' 167 ש' 12-5), וכי במסגרת התכנון המקורי בוצע תכנון משותף גם של שטחי השירות (פרוט' הדיון, בעמ' 169 ש' 27-25). כן העיד, כי "הם עצמם אמרו שיש לזה עלות מסוימת שאולי תשולם על ידי קבלן אחר" (פרוט' הדיון, בעמ' 170 ש' 4-3).
- מכל האמור לעיל עולה, כי חתימתה של חברת פזית על הבקשה להיתר בניה, נעשתה כאשר חברת פלינר מסרה לה שעניין זה לא יחייב אותה ביחס למגרש 1007. התכנון שנעשה על ידי האדריכל לבניית שטחים מסוימים במשותף לשני הבניינים, ובתוך כך בניית חלק מהחניון וחדר טרנספורמציה, נעשה אמנם בידיעת הנתבעים, אולם בהתאם לעדותו של בן עטר, חברת פלינר לקחה בחשבון בשלב זה שייתכן שלא ייחתם עימה הסכם ביחס למגרש 1007. בהתאם לעדותו של בן עטר, המגבלות התכנוניות ביחס לבניית שני המגרשים במקביל, נפתרו באמצעות זיקת ההנאה שחתמו בעלי הזכויות במגרש 1007 לטובת מגרש 1006.
באשר לעובדה כי חברת פלינר גידרה את שני המגרשים בידיעתם של איתן ושל חברת פזית, אמנם, המדובר בהתנהגות המעידה על הסכמה מסוימת לכך שחברת פלינר תפעל ביחס למגרש 1007, אולם איני סבורה שיש בגידור המגרשים כדי ללמד על קיומו של הסכם מחייב, בפרט כאשר ידוע שנעשו בהסכמה עבודות אף בשטח מגרש 1007.