בחקירתו הנגדית, העיד איתן כי במהלך אוגוסט-ספטמבר 2013, פנה לעו"ד נוף בעניין הפיצויים שלשיטתו מגיעים לחברת פזית בגין האיחורים (פרוט' הדיון, עמ' 206 ש' 26-22), וכי בתקופה זו אף הודיע לחברת פלינר כי כל עוד לא יקבל את הפיצוי המוסכם לפי החוזה, לא יחתום על הסכם לגבי מגרש 1007 (פרוט' הדיון, בעמ' 207 ש' 16-11).
יחד עם זאת, העיד כי כבר בתחילת שנת 2012, לאחר שחברת רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ (להלן: "חברת רמי שבירו") קיבלה היתר בניה, פנה לחברת פלינר והודיע לה כי "בבוא היום שמגיע לי פיצויים אתם תשלמו", וכי נמסר לו ש"יהיה בסדר" (פרוט' הדיון, מעמ' 213 ש' 29 ועד עמ' 214 ש' 1). כן העיד, כי כששאל "אם אתם תתעכבו שזה לא לפי החוזה ... בבוא היום אני מקבל את הפיצוי? בשום פנים ואופן לא אמרו לי לא" (בעמ' 214, ש' 23-22).
עוד העיד, כי ".. הם לא עמדו בהתחייבות שלהם, אני לא אחתום עם אנשים שיהיו אפילו הכי קרובים אלי" (פרוט' הדיון, עמ' 279 ש' 3-2).
- מהאמור עולה כי איתן העלה את דרישתו לפיצויים רק במהלך ספטמבר 2013. עדותו לפיה פנה לחברת פלינר בעניין זה כבר בשנת 2012, לא מתיישבת עם האמור בתצהירו ועם האמור
--- סוף עמוד 21 ---
בעדויותיהם של העדים מטעם חברת פלינר. עדותו של בן עטר, לפיה איתן פנה אליו לראשונה בדרישה לפיצוי המוסכם בספטמבר 2013, היתה עקבית ואמינה עלי, בעוד עדותו של איתן בעניין זה, שהועלתה לראשונה בחקירתו, היתה מבולבלת ולא עקבית.
כאמור, המשא ומתן בין הצדדים לגבי מגרש 1007 החל להתנהל בכל המאוחר בסביבות פברואר 2012. בהסכם 1006 נקבע כי הבנייה תושלם בתוך 33 חודשים ממועד הוצאת היתר הבניה. היתר הבניה במגרש 1006 ניתן רק בחודש ינואר 2013, באופן שלא איפשר את קבלת הדירות לחזקתו של איתן במועד בו סבר שעליו לקבל את הדירות, לשיטתו בחודש אוקטובר 2013.
שוכנעתי שהחלטתו של איתן שלא להתקשר עם חברת פלינר בהסכם ביחס למגרש 1007 עד שחברת פזית לא תקבל את הפיצויים שלשיטתו מגיעים לה, קיבלה ביטוי חיצוני ברור כלפי חברת פלינר, החל מחודש ספטמבר 2013.
לנוכח כל האמור, שוכנעתי כי איתן האמין שחברת פלינר התעכבה בהוצאת היתר הבניה באופן שהביא לעיכוב במסירת הדירות, וכי לפיכך חברת פזית זכאית לפיצויים וכי לא רצה לחתום על הסכם לגבי מגרש 1007 מבלי שיוסדר הפיצוי שסבר שמגיע לו. לכן, אף אם ייקבע שהדרישה לפיצויים לא היתה מוצדקת, משעה שאיתן התנה את החתימה על הסכם 1007 בקבלת פיצויים והביא זאת לידיעת חברת פלינר, כפי שכבר נקבע, החל מחודש ספטמבר 2013, במהלך התקופה שבה הוחלפו טיוטות ומספר חודשים לפני שנקבע מועד לחתימה, ומשעה שעניין זה לא נפתר על ידי הצדדים, אני סבורה שלא הוכח כי התקיימה בחברת פזית ובאיתן גמירת דעת להתקשר בהסכם לגבי מגרש 1007.
- לנוכח מסקנתי זו, אני סבורה שאין צורך לבחון את השאלה האם ההסכם ביחס למגרש 1007 ענה על דרישת המסוימות. יחד עם זאת, יצוין כי העתק מההסכם, שנחתם ביום 2.12.13 על ידי על הצדדים למעט על ידי איתן בשם חברת פזית, לא הוצג בפני, שכן הוא נותר בנאמנות אצל עו"ד נוף. לפיכך, אף לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הסכם זה עונה על דרישת המסוימות.
בנסיבות הללו, אין צורך להידרש לשאלה האם ניתן להתגבר על דרישת הכתב במקרקעין.