מתצהירו של בן עטר עולה כי העירייה לא הסכימה להוציא היתר בניה כל עוד לא מוטמן קו המתח בפועל, וכן כי לא היו מגרשים במתחם שקיבלו היתר בניה עובר להטמנת קו המתח (בסעיפים 20-21 לתצהירו).
בחקירתו הנגדית, העיד בן עטר כי "... נעשתה פניה של משרד האדריכלים כנען שנהב לעיריה להוציא את ההיתר באותו שלב ונמסר לנו בצורה מופרשת שלא יינתנו שום היתרים למי מהמגרשים במתחם 1602 ב' עד להטמנת קו מתח גבוה" (פרוט' הדיון, בעמ' 88 ש' 9-4).
--- סוף עמוד 34 ---
המדובר בעדות שמועה. חברת פלינר לא הביאה לעדות את האדריכל אשר לו ניתנה תשובה זו ובהתאם להלכה, הימנעות זו פועלת לחובתה.
עוד העיד, כי ידע עובר לחתימת הסכם 1006 כי עניין הטמנת קו המתח מהווה תנאי להוצאת ההיתר (פרוט' הדיון, מעמ' 63 ש' 23-21).
חברת פלינר ציינה בסיכומיה, כי העתקת קו המתח העליון בפועל כתנאי להוצאת היתרי בניה, מופיעה גם בתב"ע המקומית של חברת רמי שבירו (נספח 5 לתצהיר איתן).
ואכן, סעיף 6.15.1(א) לתב"ע המקומית של חברת רמי שבירו קובע כי " לא יינתנו כל היתרים בתכנית כל עוד לא נפתר נושא העתקת הקו הלכה למעשה".
- איתן הצהיר כי "קו המתח כלל לא עבר מעל מגרש 1006 ועל כן גם הוראות התב"ע לעניין הטמנת קו המתח מתייחסות אך ורק למגרשים 1012-1008 ולא למגרש 1006 או למגרשים של חברת רמי שבירו וזאת כעולה מהוראות סעיף 17 א 2 לתב"ע" (בסעיף 36 לתצהירו).
המומחה מאירסדורף מטעם חברת פזית, ציין בחוות דעתו כי הסעיף הרלוונטי למתן היתרי בניה בהתאם לתקנות התב"ע, הוא סעיף 17(א)(2), שהינו סעיף ספציפי, הקובע הוראה שחלה רק על מגרשים 1012-1008. לשיטתו, סעיף 17(א)(1) לתב"ע מתייחס להיתרים לעבודות תשתית אותן מבצעת העירייה אשר צריכות להתבצע בתחום הכבישים, כגון עבודות חשמל ותאורה, כדי למנוע מכשולים להקמת קו המתח העליון, ואינו נוגע לבנייה במגרשים עצמם (בסעיף 4.1 לחוות דעתו).
עוד קבע בחוות דעתו כי היתר הבניה שהוצא על ידי חברת רמי שבירו לא הושפע מסעיף 17(א)(1) לתקנות התב"ע "שהרי זו הגישה את בקשה להיתר הבנייה בתחילת חודש יוני 2011 וקיבלה את היתר הבנייה בתחילת חודש דצמבר 2011, במקרה כחודשיים לאחר סיום הטמנת קו המתח" (בסעיף 4.1 לחוות דעתו).
בחקירתו הנגדית, הוצגו בפני המומחה מאירסדורף הפרוטוקולים. המומחה מאירסדורף העיד כי חברת פלינר היתה צריכה להסב את תשומת ליבה של הועדה לכך שהטמנת הקו אינה תנאי להיתר, אלא רק קביעת מיקומו המדויק (שם, בש' 30-23). עוד העיד, כי העמדה לפיה רק קביעת מיקומו המדויק של הקו מהווה תנאי להוצאת היתר בניה, מצוינת בסעיף 19(א)(4) לתקנות התב"ע. אולם, כפי שצוטט לעיל, סעיף זה קבע כי מיקומו של התוואי יוטמע בתכנית הבינוי לביצוע המהווה תנאי לקבלת היתרי בניה.
- עולה מן האמור כי הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה פירשה את הוראות התב"ע, כך שלא יינתנו היתרי בניה במתחם התכנית, עד לאחר העתקת קו המתח העליון בפועל. פרשנות זו מתיישבת עם לשון סעיף 17(א)(1) לתב"ע. אינני סבורה כי יש לבוא לחברת פלינר בטרוניה על כך שפעלה בהתאם להוראות הועדה ולא ניסתה "לתקוף" את פרשנותה.
באשר לטענה ביחס לחברת רמי שבירו, הרי שאין מחלוקת כי חברת רמי שבירו קיבלה היתר בניה לאחר שהסתיימה הטמנת קו המתח העליון. לא שוכנעתי שמועד קבלת היתר הבניה על ידי חברת רמי שבירו מעיד על כך שניתן היה לקבל היתר בניה עובר לסיום הטמנת קו המתח.